אחת העצים

כא' בסיוון

ברושים ואשוחים, אלונים ואלות, גפנים, רימונים, עצי פקאן ואגוזי מלך, אורנים מלוא העין, וחרובים, וזיתים. בארץ העצים וגם אני בכל בוקר, מתרגלת היות עץ בעצמי: גב ישר, כף רגל ימין מוצמדת אל פנים ירך שמאל, וכפות הידיים מכתירות את הראש בצמרת המכוונת אל על.

בבסיסה של תנוחת העץ מצוי סוד קטן וחכם שטוב ללמוד אותו בחיים. שורשים חזקים בצורת כף רגל יציבה? זה חשוב מאוד. גזע איתן בצורת רגל חזקה שעומדת ורגל חזקה שנצמדת אליה? זה הכרחי. גב ישר, ענפים ועלים, זרועות ובטן חזה וצוואר, פרחים וגם פירות. צמרת המתנשאת אל השמים, עשויה משתי כפות ידים רגישות ונחושות זה חיוני. אבל חייב להיות עוד מרכיב במשוואה הזו ובלעדיו העץ שלך יתנודד ויפול. הדבר שבלעדיו אין עץ הוא הדבר שמאיין אותך ומשאיר רק עץ, זוהי תודעת ה'אין עץ' והיא מושגת על ידי העיניים שלך.

שיווי המשקל האמיתי, האיזון המיוחל, מושג רק במבט. הוא צריך להיות שלוח אל נקודה רחוקה, נעוץ בה חזק ומרוקן אליה את המוח. אבל לא אכביר כאן במילים על מה זה אומר להיות עם המבט אל שום מקום ואל כל המקומות ביחד, לא אציק לכן במה המשמעות של המבט הזה בשבילי היום ולא אטריח אתכם בכמה אני נאחזת בו בשעת הצניחה החופשית שלי מהמישור אל ההרים.

אז אני עומדת עכשיו יציבה ככל שאוכל, מעלה את כף רגל שמאל ומצמידה אותה אל פנים ירך ימין, מחזקת ומהדקת אותן זו אל זו, מיישרת גב, מייצבת ראש, מעלה ידי כבתפילה ושולחת את המבט. עכשיו מתחילים ניסים ונפלאות. כי לעשות יוגה כאן זה משהו אחר לגמרי מלעשות יוגה בבית בתל אביב. שם הלך המבט אל החלון, הוילון, העציץ, או הנקודה המהבהבת במחשב. כאן המבט אוחז בכל אלה:

7

2

3

4

5

6

וכולם רק בדלת האחת הזו, ויש עוד מקומות שאוכל להיות בהם עץ. אני נעוצה במבטי אל הדברים האלה ושואפת את האוויר הזה שמבושם בכל מה שהרוח מביאה איתה בדרך מהים ומההרים.

0

13 תגובות to “אחת העצים”

  1. David Palma Says:

    ואת תהיי ענווה ונכנעת כאחד הדשאים כאחד האדם

  2. נעם Says:

    שלום מיכל, אנחנו מתכוונים מחר לטייל באמירים. אנחנו במחשבות להקים לנו אוהל/בית משלנו ומאוד נשמח לבוא לראות את הבית (!) שלך, זה אפשרי? איך אפשר ליצור איתך קשר? תודה! נעם וירדנה

  3. David Palma Says:

    מיכל תורידי סימני שאלה
    זאת לאה גולדברג

    • mooncatom Says:

      אז ככה.
      פעם ישבתי בחומוסיה בשוק הכרמל,
      והבעלים נכנס פנימה בעודו שר עם שלומי יחדיו:
      שוב תהיי ענווה ונכנעת וכו'
      והוא מסתכל ישר עלי כאילו: תלמדי תלמדי.

      אז חטפתי התקפת צחוק.

      ולאה? היתה? נו שוין,
      הנה שוב ברחו לי הסימני שאלה :-)

  4. lorestene Says:

    אני מתחילה לחשוב שאולי באמת עזבת את העיר. עוד כמה תמונות כאלה ואשתכנע.

  5. יוגה לילדים נהורא בתנועה Says:

    שנינות ומתיקות
    בעודי מכינה את עצמי לקראת לימוד טו בשבט המתקרב ובא וחיבורו ליוגה הגעתי במקרה לבלוג החמוד שלך בו מילים מסתלסלות בקלילות ובגמישות זו בזו.
    תודה לך על חיוך שעלה ועל השראה.
    השכנה מעבר להר

    • mooncatom Says:

      איזה כיף נהורא,
      עשית לי את הבוקר,
      הכל ביחד, זה נפלא:
      יוגה, ילדים, וטו בשבט.
      חג אילנות שמח!
      ודרך אגב, החיבור הזה ממש,
      עצים בצעיפים, ילדים ובכובעים ועוד,
      נמצא גם בדף הפייסבוק שלי:
      סלט צמר.

  6. avivitmishmari Says:

    חזר ואמר מורי לנהיגה בזמנו: הסתכלות רחוקה. אם לא מסתכלים רחוק נתקעים בעמוד. או בשוטר. חג אילנות ירקרק לך מיכלי.

  7. avivitmishmari Says:

    וגם: מזמן לא הייתי פה, ועכשיו השלמתי בזריזות קצת קריאה על סריגה וכתיבה ושלגים וקרושה, והעיניים מתאמצות לגמוע את כל היופי. מקסים אצלך.

    • mooncatom Says:

      זה מורה לנהיגה משורר?
      בכל מקרה הוא צודק והוא מורה מצוין.
      ותודה אביביתית על כל המילים הטובות,
      תבואי תמיד :-) את יקרה מפז.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: