מקום, אוכל, מקום

כ' בתשרי

מה משותף לקממבר ופרמזן? אם ניחשתן חכו שניה, תנו גם לאחרים לנחש. הנה כמה רמזים נוספים: סלט ניסואז, רוטב בולונז ויין בורדו. אההה… עכשיו זה ברור נכון? השמות האלה מאיטליה וצרפת במיוחד, אבל יש גם עוגת היער השחור, קפה טורקי, גבינה בולגרית, ברווז פקין וקבב רומני. כן, כולם מאכלים הקרויים על שם מקומות בהם המציאו, הכינו, וממשיכים להכין וליצא לעולם בגאווה.

1

הפעם הראשונה שבה ראיתי את אורי בפעולה היתה לפני חמש שנים, בסדנא אחת קצרה שבה הוא הספיק להרשים אותי הרבה. הוא חתך ופרס וקצץ וערבב ותיבל ותוך כדי כך דיבר על כל מיני דברים מרתקים שקשורים במזון, בהסטוריה ובתרבות ובבריאות. אני הייתי אז בראשית דרכי כצמחונית וחבר הציע לי לבוא איתו לסדנת בישול בריא, ואני שמחה שעשיתי את זה גם כי למדתי דברים מעניינים ומועילים*, וגם כי הכרתי את אורי ואת הפרויקטים הנהדרים שלו.

* זו היתה למשל הפעם הראשונה, ששמעתי שכדאי להשרות ולהנביט דגנים וקטניות, וקיבלתי גם הסבר למה כדאי. ומכיוון שכבר מאז שהייתי ילדה דרשתי סיבות הגיוניות שיש מאחוריהן סיפור כדי לעשות דברים, אז הנה, אני משרה ומנביטה בחדווה.

014

העניין הוא כזה. גרגירי הדגנים והקטניות הם הרי זרעים, הם הדור הבא יקר הערך של הצמח, וכמו כל אחד גם הצמח דואג היטב לדור הבא שלו. הוא מצייד אותם בכלי השרדות כמיטב יכולתו: קליפה קשה ומיני חומצות שישמרו עליהם בדרך אל העתיד. בעזרת אלה, יכולים הזרעים לעבור מרחק וזמן, עונות יובש ואפילו שהיה במעי בעלי חיים והגירה לאיזורים מרוחקים לפעמים. אז אנחנו, בבואנו לאכול אותם, צריכים לעקוף את המנגנונים האלה: על ידי ההשריה אנחנו מרככים את הקליפה ועל ידי ההנבטה אנחנו מנטרלים את הרעלים ומקבלים אוכל שהגוף שלנו יעכל יותר בקלות ושמחה.

—————

הפעם הבאה שבה נפגשנו היתה ב'לילה לחם' הנפלא ההוא ואז גם שמעתי ממנו על האתגר שהוא לקח על עצמו, על השנה המקומית שלו. במשך שנה שלמה אורי אכל וחקר את המזון המקומי, את המגדלים ואת המבשלים, כאן אפשר לראות ריאיון איתו על זה, וכאן אפשר לקרוא באתר שלו על הדרך שעבר מההחלטה ועד לתום הפרויקט.

אבל רגע. השנה ההיא נגמרה כבר מזמן אבל הפרויקט לא. כי הוא הפך למשהו אחר וממשיך בצורה של מקום. במקום הזה שנמצא בקיבוץ נווה איתן, ושנקרא בשם הפשוט ורב המשמעויות 'מקומי' הייתי לא מזמן, ואני מזמינה אתכם לנסוע גם אתם לשם. זה אולי קצת רחוק מהמרכז אבל זה שווה להגיע. בימי שישי מגישים אורי והצוות שלו אוכל מקומי מהבוקר ועד אחר הצהרים. אפשר לפגוש את אורי, לאכול טעים ולשמוע על מזון מקומי, להשתתף במשהו גדול ומרגש.

064

ורק הערה קטנה וחמודה לסיום. רציתי לספר לכם על משפחה קטנה וחמודה אחת שאני קשורה בה בעבותות אהבה, ששם אוכלים בגאווה סלט כפר-סבואז. כן כן, מקומיים לגמרי.

002

16 תגובות to “מקום, אוכל, מקום”

  1. אמא Says:

    הסלט של מיכל שלנו המכיל כל טוב הכי אהוב במשפחה שלנו!

  2. ido2267 Says:

    ורק אצלנו "סביח" קרוי על שמו של בעל הדוכן שהביא את המאכל לארץ מעיראק.

  3. אורית לוי-לידר Says:

    הבאת לנו אותה בסנדוויץ'. כשכבר נרגענו מהחידה – הגיע הפאנצ' בפינאלה. יפה כתבת, מיכל ("ואל תקרא לי מיכלי". זוכרת?)

  4. שוֹעִי Says:

    עידו, לא יודע על איזה סביח אתה מדבר, אבל הכי טוב (לפחות היה, שנים לא אכלתי שם) בנגבה ברמת גן.

    מיכל יקרה, כצמחוני, אני מרבה לחתוך, לתבל ולערבב סלטים. בדגנים ולחמים בריאים אני קצת נעצר (יכול להבין מדוע חיטה וקינואה ערבות לחיך, אבל אין לי כח להכין). לו ריד פעם כתב שאין מה שיכול לעצור הרכב של גיטרה חשמלית, גיטרה באס, קלידים ותופים. אצלי זה פיתה, חומוס, סלט וחמוצים (עם קצת סחוג).
    אני מסודר לגמריי מכזה דבר (בבית זה הרבה יותר טעים). אפילו מרגיש חגיגי.

    • עדו Says:

      שועי. סביח (צבי) חלבי הוא שמו של בעל קיוסק מרמת גן שליד התחנה הסופית של אחד המסלולים של אגד. הנהגים שהיו חונים שם שאלו אותו שוב ושוב אם אין לו גם משהו לאכול אז הוא התחיל להכין את המאכל העיראקי של חצילים, ביצה קשה וטחינה והם היו מגיעים אליו ואומרים 'תביא מנה סביח' כך שמי שהיה בקיוסק הניח שככה קוראים לדבר הזה בפיתה. בינתיים הביקוש היה כל כך גדול עד שחלבי עשה הסבה ובמקום עיתונים ושתיה פתח דוכן אוכל ואם תלך לקיוסק שלו ברחוב נגבה תוכל לשאול אותו בעצמך.

    • שוֹעִי Says:

      לפחות, אנחנו מסכימים על אותו סביח (אני חושב שזה קרוב לתחנה הסופית, או מה שהיה פעם התחנה הסופית, של קו 63, שהוביל מן הכרמלית דרך תל אביב, גבעתיים ורמת גן).
      יש אנשים הנשבעים בשמו של הסביח של עובד בגבעתיים (רחוב סירקין
      על יד ככר נח). הואיל וגדלתי שם באזור כילד צעיר (רח' המרי, בערך 200 מטר משם) הריני להעיד כי "הסביח של עובד" היה בשנות השמונים תחנת טוטו גדולה, שהכינה גם נקניקיות בלחמניה וגם חצילים מטוגנים, שלא היתה בהם כל תפארה. זה בעיקר היה פרלמנט הימורים גדול, שנאספו ובאו אליו כל מהמרי גבעתיים, אוהדי הפועל רמת גן, וכמה עבריינים קטנים.
      שלא כמו 'פלאפל התאומים' הידוע על יד מה שהיה השק"ם של גבעתיים, עובד לא נודע כלל באותם ימים לא בחציליו ולא בביציו, גם לא בעמבה המנטפת על פני המים.
      כמדומני כי בשלב כלשהי היתה הסתבכות של הבעלים בענייני כספים, ואז כעבור זמן, הפך המקום למקום סביח שבו נוהגים לחמס, לבצבץ, ולחצל, ובעזרת יחסי ציבור טובים הפך לאבן שואבת, כאילו שהיה מדובר מאז ומעולם במוסד קולינרי, ובסביח עילאי מן השורה הראשונה.
      איפה הם ואיפה אותו סביח נגבאי.
      בכלל אחד הייתרונות היחידים להיות ילד בסביבה הגבעתיימית רמת גנית היו הסביח, וגם מקום של לאפות מליאות פטרוזיליה וטעימות להפליא באחד הרחובות הקטנים של מה שנקראה פעם סלמה ג', ומזמן שוכנת על גדות הפארק הלאומי. כמובן, יוכר לטוב 'פלאפל התאומים'.
      יש גם מי שיימנו את 'שמש' והשווארמה שלו בז'בוטינסקי; אבל אני צמחוני כמעט מאז שאני זוכר את עצמי.

      • mooncatom Says:

        ומה אני מוסיפה לדיון הסביח שלכם שועי ועדו?
        שבשבילי יש רק סביח אחד. הסביח של אפי,
        ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב.

        האיש לא עושה סביח, הוא עושה אקוורל, שכה אחיה.

      • שוֹעִי Says:

        מיכל, ראיתי שסדר התגובות קצת התבלגן. לא נורא, בפעם הבאה שאגיע לטשרניחובסקי שש שעה חמש, ולא אמצא…אחפש את הסביח של אפי. אולי
        אפילו אסע לסביח של אפי ורק אח"כ אחפש את טשרניחובסקי שש (-:

    • mooncatom Says:

      אין כמו סלט שועי.
      תודה.

  5. דורית Says:

    אחותי, איזו רשומה טעימה, ממש כמו הלחם שהבאת אחרי ה"לילה לחם" עם אורי (מזל שחזרתי עכשיו מהשוק עם כל טוב)

  6. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, תודה על ההמלצה, סליחה על הפוליטיקה של הסביח בתגובה הקודמת (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: