סלט צמר

ב' בכסלו

1

2

.

כל הקיץ טיילתי, וסרגתי. גיליתי את הגליל ואת עצמי, וסרגתי. התמקמתי ונקלטתי והתארגנתי, וסרגתי. שמחתי ואהבתי ולא שבעתי את המראות והריחות, וסרגתי עוד. היו ימים שבכלל לא והיו ימים שרק סרגתי. זה מצחיק, אבל בשנים האחרונות יצא שסרגתי בעיקר בקיץ, ובסופו עסקתי בחיבור הריבועים, בחיבור התובנות, בהבנה לאחור את משמעותה של הסריגה בשבילי.

ועכשיו יהיה לי חורף אמיתי, כזה כמו שרק במרומי ההרים מכירים. ואני, שלפני המון שנים ברחתי מירושלים כי היה לי קר, מזמנת לי חורף מאושר בהר. וחלק מחגיגת החורף הזה, ולכבוד התחלתו הרשמית, אני פותחת במסע של סריגה וכתיבה, כאן בבלוג ואולי גם בעוד מקומות.

אני חושבת שהסריגה שלי היא שילוב של הרבה דברים שעשיתי בחיים: אמנות ובית, כתיבה ואהבה. כמו תמיד, סלט של צבעים וטעמים. ועכשיו אני רוצה גם להראות ולחלוק. החודש אני מקדישה את הבלוג לסריגה שלי, לא לגמרי יודעת איך זה יתפתח, אבל מתחילה.

תגים:

20 תגובות to “סלט צמר”

  1. ido2267 Says:

    צמר צמר לך מכורתי..

  2. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, צריך לזכור כי מלים כמו טקסט (Text) ומארג (Fabric) נלקחו לראשונה מ-Texture ו-Fabric של הבדים.
    כנ"ל גם המלה "מסכת" (כמו מסכתות המשנה והתלמוד) וה"סוטרה" ההודית.

    • mooncatom Says:

      איזה יופי,
      אני מוקסמת מהדבר הזה,
      איך אתה יודע להעיף לי את הראש שועי!!!
      תודה, תודה, תודה.

      • שוֹעִי Says:

        מיכל יותר מזה, הריי מהו כתב– מערכת של סימנים… יש להניח כי בימים קדומים ועוד ימינו, אנשים קוראים בשמיים (סימנים אסטרליים), קוראים בקפה ובכדור בדולח.. אינדיאנים העבירו ידיעות על ידי איתותי עשן, וסיפרו סיפורים מתוך פסלים, אריגים וטוויות. אבל יותר מזה כל אמנות היא מערכת של כתב, וכל שטיח שנארג או סוודר שנטווה יכול לספר סיפור, אפילו מאחורי הכתיבות המחשביות של כולנו עומדת מערכת בינארית שכותבת צירופים של 0 ו-1 מאחורי כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו כותבים בעברית. .

      • mooncatom Says:

        כן,
        לגמרי שועי,
        ובתכנון שלי לדבר על זה,
        על איך הסריגהוהכתיבה
        דומות מבחינתי.
        עיניים, עמודים, זה לגמרי 0 – 1
        ושורות? שורות וחריזה, בדיוק!
        :-)

  3. ריבי Says:

    יש צמר בבלוג! ואני אפילו לא ידעתי שאת גם אוחזת במסרגה! אני גם מחכה וגם מצפה.

  4. David Palma Says:

    גם אבא שלי היה סורג, רק אומר

  5. avivitmishmari Says:

    ניחשתי נכונה! אני אמנם יודעת לסרוג רק ימין ימין ימין, טכניקה שמניבה רק צעיפים ארוכים. אולי בגלל זה התחלתי לתפור טלאים, זה לרוחב. אבל אחזה בשמחה בפירות הכותנה הארוגה שלך :-)

    • mooncatom Says:

      בסריגה את ימנית?
      נו שוין, בשאר את שמאלנית :-) כן?
      והלוואי כותנה אביביביבית,
      הרוב זה צמר סינטטי…
      יום יבוא ואסרוג בצמר טבעי וכותנה, אינשאללה.
      תודה, הפירות מבשילים!

  6. אמא Says:

    זה נראה כל כך צבעוני ומרהיב!בהצלחה!

  7. עדה ק Says:

    זה כיף.

  8. Idit Paran Says:

    אז את יודעת מה זה אומר "יום שלא סרגת בו"

    • mooncatom Says:

      עידית,
      סרגנית על שכמוך,
      כמה כיף לי שאת כאן!

      יש כאלה, הם נדירים,
      לפעמים זה מרגיש כמו קריז,
      לפעמים מנוחה טובה וגעגועים.

      ואצלך?

      • Idit Paran Says:

        יש את הסריגה שאני (את יודעת, הצניעות וזה) מרגישה שאני שולטת בה, ולא היא בי (זאת במסרגה אחת ושל המיחזור) והיא באה בגלים, ויש את הסריגה בשתי מסרגות, שם אני כל הזמן לומדת משהו חדש.
        יום שאני לא סורגת בו – זה קשה (כמעט כמו לא לכתוב)
        ותמיד כשאני סורגת, גם אם זאת פרימה, או סתם התעסקות בחוטים, לגלגל אותם, משהו יותר שקט
        קצת כמו ים, את יודעת.

      • mooncatom Says:

        מזדהה מאוד,
        הצמר תמיד כאן,
        מונח, מזמין, מאתגר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: