רוויה

כח' בשבט

היום זורחת השמש אחרי שני ימים של גשם וערפל. השמים תכלת אין עב, ואני לוגמת את האור. זה יום של סרוטונין ושיא ויטמין.

0

1

המקום הכי יפה בעולם, כן, ככה אני חושבת מהיום הראשון שבו הגעתי לכאן. יפה גם בקיץ וגם בחורף. באמירים יש מקומות מאוד גבוהים, למשל איפה שאני גרה. ויש וואדי שעובר באמצע הכפר, ושם, הקדימו השקדיות לפרוח, יצאו לגשם בשמלות הנשף. כאן הן עוד מתארגנות. מחר? בשבוע הבא? מי יודע.

2

תגידו, ראיתם פעם וורוד כזה? וורוד שאין כמותו. ויש כאלה, אינדיווידואליסטים בעולם. יש מי שמתעקש לצאת, דווקא כאן במקום הגבוה, ממש באמצע הגשם, ולשיר את השיר שלו. פגשתי אותו אתמול וצילמתי אותו היום: פרח שקד אמיץ ראשון כאן בחצר.

3

4 תגובות to “רוויה”

  1. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, כך שוקדים השקדים… בט"ו בשבט, בט"ו בשבט

  2. שוֹעִי Says:

    גם אצלנו, והצרה היא שכל השבוע כל בני הבית היו חולים (חום, שיעול, גרון) והייתי
    המתהלך היחיד, עם גיחות להכנת מרק חם וכיו"ב. אתמול אמרתי לבני הבית שמזמן לא היה מזג האוויר הגוש-דני כל-כך ירושלמי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: