ריח טוב ותקווה לגשם

ז' באדר ב'

כשפתחתי את המקרר נשמעה צווחה מקפיאה. "תגידי, את חושבת שאני סתם איזה מישהו שתקוע כאן ואת יכולה להתעלם ממנו? התרד הזה, הוא הגיע יחד איתי ובו כבר השתמשת מזמן. שמעי, אני לא אלים, אני יותר, אהה, עלים. כן? אבל אם זה ימשך ככה. אני לא יודע. אני אהיה חייב לעשות משהו" כאן היתה נבילה בקולו, והוא עבר מאגרסיב לפאסיב "אני יתאבד. זה מה שאני יעשה"

הסתכלתי על המנגולד האומלל וראיתי שבאמת כבר יש לו בריחת כלורופיל רצינית ורככת קצוות חמורה, ולא שלי אין גם, אבל זה ממנו שנעשה מרק. "בסדר יקירי, אם אתה כבר הולך להתאבד, אז אתה הולך לעשות את זה בשביל מטרה לאומית". ראיתי אותו זוקף עלה בהקשבה והוספתי "וגם יחכו לך בעולם הבא המון בובעס שמנמנות וחמודות". עוד לא גמרתי את המשפט והוא כבר קם וזינק על הסכין.

אלוהים איזה ריח טוב שיש למנגולד שמיטגן בשמן זית. נכון?

זאת הסלרי ראה, והנה גם הוא בא.

"רגע רגע" קראתי אחריו, "אבל אל תגזים עם הגבעולים, טוב?"

אבל הוא כבר קפץ אל תוך הסיר בקריאת "עלה אכבר".

אתם זוכרות שאמרתי ברשומה הקודמת שאני שמחה באביב ובכל זאת ממשיכה להתפלל לגשם ולהשביע את החורף לחזור? אז זהו. איך משכנעת אותו לשוב? מכינה מרק. ולא הייתי מטריחה אתכן עם המרק שלי אילולי כמה דברים: 1. כאמור זוהי משימה לאומית. 2. המצאתי מרק, זה לא עניין של מה בכך. 3. החשוב מכל, הוא יצא טעים.

אז למנגולד והסלרי שמפצפצים להם בשמן זית*, הוספתי קופסית קטנה של רסק עגבניות, מים ותבלינים**. אחרונות הגיעו להתשתכשך השועיות היפיפיות בבגדי הלבן החמדמדים שלהן***.

מה אני אגיד לכן? זה רתח שם. בהחלט.

ואז, אחרי יומיים שהזעתי על המרק בחמסין… זה קרה. זה עבד. הוא חזר. לא מספיק עדיין, אבל יש לי עוד מרק ואני ממשיכה במשימה.

מרק

* עם יתרון גדול למנגולד 4:1 בערך בכמות וגם בגודל הקיצוץ ** אני תבלנית מאוד פושטית: מלח, פלפל, פפריקה וכורכום *** לא כדאי להשרות יותר מדי כי אז הקליפה נושרת והן נמסות ונעלמות.

ובתמונה למעלה? 'שאל גשם', שנסרג גם הוא באותה תקווה.

10 תגובות to “ריח טוב ותקווה לגשם”

  1. ido2267 Says:

    זה באשמתך שיש גשם בפורים???

    • mooncatom Says:

      הו הו עדו,
      אם זה היה בידי היה יורד מבול
      ומבטל את החג הזה לחלוטין.
      (עכשיו הגדלת את המוטיבציה שלי!)

  2. תמי ברקאי | שיאצו לנשים Says:

    מיכלי המדברת את שפת הירקות! בחווה לשיקום ירקות עליים, אם יהיה איזה מנגולד שלא יתחבר, יקראו לך, ואת תרככי אותו בשמן ושום!
    – עשית לי געגוע לארוחות המרק על השולחן הקטן בביתך המתוק.

  3. David Palma Says:

    פירפורי החורף האלה לא באמת מרשימים אף אחד, זה חורף פייסבוק זה. אבל על מרגול אני מת

  4. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, לכורכום יש טעם כה דומיננטי (גם לכמון ולקינמון) כך שכל מה שהוא נוגע בו הופך כורכומי… אבל הוא גם מייבש ידוע, המועיל לא פחות מטישו בימי נזלת. יצא לי לטעום השבוע פירה עם כורכום. בחיים לא היה עולה על דעתי כזה דבר. ואז הבנתי שמי שחשב על זה חשב על שפעת. החום של תפוחי האדמה לגרון ולראש, הכורכום לאף. יש היגיון.

  5. levilidar Says:

    הצליח לך, מיכלי. You did it! הגשם כאן ונראה שאולי עוד יישאר קצת בטרם אביב…
    והמרק – אכין גם אכין. כל מרכיביו שגורים על שגרת הסלים שלי. איך נראות הבובעס האלה בחנות? כמו הרגילות רק יותר גדולות?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: