ומקום נצחי בר חלוף

ט' בניסן

1

פעם כשהנחיתי קורסים למתנדבות חדשות במרכז הסיוע, אחד הדברים הראשונים שהיינו עושות היה סבב שבו כל אחת אומרת "מה אני רואה עכשיו". מהר מאוד ראינו אז, שלמרות שכולנו יושבות באותו מקום, בכל זאת כמספר הנשים כך מספר זוויות המבט. תרגיל קטן ופשוט עם תובנה ענקית וחיונית לעשייה במרכז ולחיים בכלל. ברור שכל אחת רואה משהו אחר, ומתברר משהו גדול מזה: כל אחת מאיתנו רואה משהו מעצמה.

אחת רואה סדר והרמוניה ושניה רואה בלגן ובלבול. אחת רואה את השעון ואחרת את כל הקבוצה. זו שרואה את החוץ מבעד לחלון, וזו שרואה את הדלת, ויש גם מי שרואה רק קיר לבן.

המציאות מורכבת ורבת פנים, מרתקת ומפחידה ומעוררת השתאות, וכל אחד מאיתנו רואה בה את ההשתקפות של עצמו, כל אחת רואה את ניצוצות נשמתה בחוץ, כל מי שמביט רואה רק את מה שהוא יודע.

2

נזכרתי בזה בטיול ואז גם בסיפור ההוא הידוע על העיוורים. מכירים? בשמורת הר מירון ליד עין חממה יש חלקת זיתים עתיקים. הם גדולים ויפים ומעוררים פליאה וגם עצב מסויים, כי הם שורדים מאות שנים אבל הם גם מתכלים, הם נצחיים, ובני חלוף, כמונו.

3

ישבנו שם שעות ארוכות. אכלנו ודיברנו, שתינו ושתקנו, חלק רחרחו, חלק נמנמו וחלק צילמו. לא יכולתי להפסיק להסתכל על הזיתים, בעיקר על האחד תחתיו ישבנו. נכון שהוא, בכל המובנים, סוג של פיל?

5

6

4

7

8 תגובות to “ומקום נצחי בר חלוף”

  1. ido2267 Says:

    באובב

  2. ריבי מהמעבדבדה Says:

    פיל. לגמרי. כי גם הפילים מאריכי ימים ומלאים בזיכרונות, אפורים ומקומטים ואדירי גוף ועדיני נפש. הכי פיל בעולם.

  3. תמי ברקאי Says:

    כל כך אני אוהבת פילים! תודה שחלקת אותם איתנו. יש אנשים שאם היה להם פיל הם היו מסתירים אותו.

  4. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, בדיוק דיברתי עם מישהי הערב שדיברה על כך שניתן להתבונן על העולם כאילו הכל בו "מעוצב". השטחים העירוניים לדעתה, מביאים את העין לראות
    צורות קבועות ומקובעות; היציאה אל הטבע — גורמת לעין לשוטט, לתהות, לנסות להבין מהן הצורות המשונות שהיא רואה לנגד עיניה (עצים/פילים). גם זה "עיצוב" מבחינתה, אבל בקנה מידה שונה לגמריי, שגורם לנו להיות פחות מקובעים מבחינת דפוסי מחשבה, ואפילו מבחינת הציפיות שלנו.
    בניגוד אליה, אני מדגיש הרבה יותר את התנועה ואת השינוי, ומבחינה זו גם הארכיטקטורות העירוניות והנדסת הנוף המקובלת בערים נדמית לי לעתים כמשהו המכיל מגוון ושונות.

    • mooncatom Says:

      זה נהדר שועי,
      כי בתגובה שלך עצמה יש שתי שכבות!
      האחת מדברת על הטבע לעומת האורבני,
      ואילו בשניה מתרחש בדיוק מה שדיברתי עליו:
      אותה אישה מדברת על מה שהיא רואה, שזה היא,
      ואילו אתה, את נפשך החופשיה רואה גם בעיר.
      איזה יופי?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: