באמצע

ד' בסיוון

.

נדושה ומיוזעת חלמתי

והקצתי בלב יבש,

משהו חתך את הלילה באמצע.

 

אל שורת השיר של אורות כתומים

הגוזרים את הכינרת מהחושך,

נוסף חרוז קצה הסיגריה שלי שהשתקף בחלון.

 

לא היה לי עכשיו,

רק אתמול למחוק ומחר לחכות.

 

בבוקר דואה עורב גדול על אוויר חם ולבן

והכינרת נעלמה, אבל העכשיו חזר.

 

הרבה פרפרים וסנונית אחת

מהתלים ברוח הקטנה הזו

שטובה לייבוש כביסה ובכי.

.