עברו בריקודים

כט' בחשוון

גם אז זאת היתה שבת, ה-22 בנובמבר. וזה היה שבוע אחרי שפתחתי את הדוכן הקטן הזה שמגיש את הסלט שלי, לפני חמש שנים בדיוק. הושבתי את עידו, ואילי ואביגיל האחיינים שלי שהיו אז בני שלוש, שמונה ושבע, לשאול אותם: מה זה 'סלט מחשבות'? וזו היתה הרשומה השניה כאן.

והיום, כשנפגשנו כדי לחגוג את היומולדת של אמא / סבתא שלנו, עשיתי את זה שוב. מה אגיד לכם, זה היה נפלא. בחמש השנים שעברו מאז הם הפכו מחכמים נורא לחכמים עוד יותר, ולדבר איתם זה תענוג שאין לתאר.

הם נבונים, ומצחיקים, והדרך שבה הם מבטאים את עצמם מעוררת בי השתאות אדירה. אני לא צריכה לערוך או לנסח, אני פשוט מביאה לכם את המילים שלהם בדיוק.

00

אני: תגיד עידודו, מה אתה חושב, מה זה באמת 'סלט מחשבות'?

עידו: זה שהראש שלך חושב כל כך הרבה דברים באותו זמן שאתה כבר מתבלבל ונהיה לך סלט. (אחרי מחשבה של רגע הוא מביט סביב על בית הקפה שאנחנו יושבים בו, צוחק ומוסיף) אה, וגם, זה שלוקחים מחשבות, קוצצים אותן, ומגישים במסעדה.

אחרי הריאיון הבלעדי עם עידו אני מושיבה את השניים הגדולים יותר ביחד מולי. שניהם כבר בני עשרה. הם עדיין יודעים להיות שטותניקים, אבל הדברים שהם אומרים לי מעלים בי דמעות התרגשות.

3

אילי: 'סלט מחשבות'? אפילו שאני שונא סלט, אני חושב שזה דבר חיובי כזה. זה מחשבות טריות, מעניינות, משהו עכשווי, עסיסי. (כן, ככה, ככה הוא בדיוק אמר)

אביגיל: זה בלגן של מחשבות. בלגן מגניב של מחשבות ראויות למחשבה. (אני נשבעת לכם שזה היה הניסוח)

אילי ואביגיל: זה גם שאלות, שאלות טובות. (הם מדברים כמעט ביחד, שכה אחיה, הם מקשיבים כל כך טוב אחד לשני, איזה יופי)

5

לא הייתי יכולה להעלות בדעתי דרך יותר טובה לחגוג חמש שנים לבלוג שלי. הם הזכירו לי את כל מה שאני אוהבת בו ואוהבת בלעשות אותו.

כשחיפשתי בתוכי את השם כשהתחלתי, מה שהעלה בי אותו היה הערבוביה הזו שמלווה אותי תמיד, של טעמים וצבעים, של פיסות וחתיכות, פלחים ופירורים, של עשייה ויצירה. כי הכל הולך ביחד, וזה בדיוק מה שאני אוהבת בחיים, הם כל כך מעורבבים.

18 תגובות to “עברו בריקודים”

  1. עדה ק Says:

    בלוגולדת שמח, עתיר מחשבות מעורבבות וראויות – ושיבואו עוד בלוגולדת-ים רבים בעקבותיו :)

  2. דורית Says:

    טוב. לא נשארו לי מילים. תמשיכי לענג אותנו בסלט – גם של מחשבות וגם של ירקות. שניהם מוסיפים לי טעם לחיים.

  3. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, מזל טוב, אחד הסלטים המועדפים עליי, בלי ספק, במרחב המזרח תיכוני/ מסופוטמי. מוכר הירקות השכונתי אצלנו, חיים, היה שר על זה (את הלחנים שלו והדיקציה קצת קשה להעביר): "בתל אביב, באמירים/ ממליץ עליו לאחרים" (-:

    • mooncatom Says:

      קח פרי ותהיה לי בריא?
      קחי עגבניה ותהיי יפיפיה?
      קחו סלט, זה הטוב המוחלט!
      (ירקנות פואטית בהשראת חיים שיהיה בריא)
      ותודה שועי,
      שימחתני עד מאוד!

  4. avivitmishmari Says:

    יום הולדת צמרירי וצבעוני לך, בלוגרית-אחות יקרה! עם הוותק בא התיאבון, ולכן, מי ייתן ונתחבר כולנו לשרת צנוע זה לחגיגות ה-150. נשיקות.

  5. תמי ברקאי Says:

    לשמחתי הרבה זכיתי לטעם מכל מיני סוגים של סלט מעשה ידייך ומחשבותייך, תמיד טעים רענן ואכן ראוי למחשבה! איזה אחיינים מגניבים יש לך. ואיזו דודה משובחת להם!

  6. David Palma Says:

    אין על ילדים
    ועל בעלי חיים
    אף אחד לא יכול עליהם

  7. גליה שטיינר Says:

    נכדים חכמים שלי .גם הדודה שלהם חכמה ומיוחדת.

  8. Orit Levi Lidar Says:

    מיכלושששש! בורכת. באמת. באהובים, ואוהבים, ומלים וצלילים וצבעים… והסלט שלך, מעדן מלכים.
    כן, הכל מעורבב בחיים, ולקבל את זה ולשמוח – נפלא. ואז באה הכתיבה, לעשות קצת סדר בכל הבלגן, ולומר על עגבנייה שהיא עגבנייה, על עין קצרה שהיא עין קצרה, ועל ענן שהוא ענן. כך אני אוהבת. מובחן.

  9. המחסנאית Says:

    מזל טוב לכל החוגגים. אני עוקבת מידי פעם. התרחקתי, אבל אני בתמונה. נהנית מהסלט שלך ומההתמדה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: