[11] קולר אדום

שחורה, יש כאן הפתעה בשבילך, צועק דובי בקשר. מה, דובי? נו תבואי לכאן, זה הפתעה. כשהיא נכנסה לתחנה אישה שהיא לא מכירה התנפלה עליה בחיבוק. ליד האישה עמד נבוך ילד, נער צעיר שנראה לה מוכר, ולידו כלבה, ואז היא הבינה. פֶּטרה? הילד הנהן. וואו, כמה היא יפה. בואי הנה כלבה יפה, בואי הנה פֶּטרה, איזה כלבה יפה את. היא חיבקה אותה והפנים שלה להטו מרוב התרגשות. את לא היית כל כך יפה כשנפגשנו בפעם הראשונה, הא? היא צחקה והילד הצטרף לצחוק שלה ומילמל: לא היא לא היתה כל כך יפה, והסמיק. היא חיבקה את הכלבה והיתה לה תחושה משונה שגם הכלבה מחבקת אותה. יפיפיה שמנמנה שכמוך. האמא אמרה: היא לא שמנה, היא בהריון. ובלי לחשוב בכלל, בלי שתהיה לה בכלל שליטה על זה, ככה, בבת אחת היא אמרה: אני יכולה לקבל גור? מה, את באמת רוצה? שאל הילד, והקול שלו, קול של נער מתבגר נשבר וחרק והוא נבוך והסמיק שוב. בטח גיא, בטח שאני רוצה, לא ידעתי שאני רוצה אבל עכשיו אני יודעת. רק שניה טוב? היא רצה למונית והביאה משם את הקולר של פֶּטרה, שנשכח שם באותו יום. לא, לא, אמר גיא, תשמרי לך, בשביל הגור, טוב?

תגידי, תרצה, יש לך, היה לך כלב פעם? כן, בטח, תמיד היו לנו כלבים, היו לנו ארבעה, לא חמישה כלבים. האחרון היה ג'ק, פינצר עצבני אבל חמוד, הוא מת כשכבר חליתי והילדים לא היו בית אז לא לקחתי עוד כלב. למה את שואלת? כי בעוד כמה שבועות יהיה לי גור. תמיד רציתי ואף פעם לא ממש היה לי ועכשיו יהיה לי. תרצה שאלה והיא סיפרה לה איך זה קרה. היא נזכרה והתחילה לצחוק, איך התקשרה לשולי, מבועתת מהתגובה שלו. שולי, אתה תהרוג אותי, אבל לפני זה תגיד מהר: מה יותר חשוב כסף או חיים? נו, בסדר דבורקי, אני מבין שכבר עשית איזה נזק, הא? כן, המושב האחורי קצת, אה, לא שמיש… מה נשפך שם דבורה? דם, שולי, דם ועוד כל מיני נוזלי גוף מגעילים.

דבר ראשון היא ראתה את הילד. הילד עמד וצרח בבכי. רק אחר כך היא ראתה את הכלבה. הכלבה שכבה למרגלות הילד ונראה היה שהיא מתה או הולכת למות. לא, היא לא מתה, את זה היא ראתה כשירדה אליהם מהאוטו. היא לא מתה כי היא נשמה אבל היא היתה פצועה קשה. היא לקחה את היד של הילד ואמרה לו: חמודי, אחר כך נבכה, טוב? בוא עכשיו נעשה מה שאפשר לעשות. בוא תעזור לי ונעלה אותה לאוטו. יש שם בקבוק מים, אתה רואה? היא התחילה לנסוע. תרטיב לה את הפה, לא לשתות רק להרטיב, טוב? הילד עשה מה שאמרה לו לעשות ורק מלמל כל הזמן: היא רצה לי לכביש, היא רצה לי לכביש, היא רצה לי לכביש. היא טסה. היא עברה ברמזורים כמעט אדומים, התעלמה מדובי בקשר ואז כיבתה אותו, והיללות האיומות של הכלבה עם הבכי והמלמולים של הילד דירבנו אותה לעבור גם רמזורים אדומים ממש. שרק יהיה שם, שרק יהיה שם, התנגנה בתוכה התחינה הזאת האיומה, כי אם הוא לא יהיה אז זה אבוד וזה עכשיו על ראשי. זה ברור שמהרגע שבו אספה אותם אל המונית שלה הם תחת אחריותה המלאה. שרק יהיה שם. תרצה צוחקת עכשיו, אחרי שהקשיבה לה כמו ילדה קטנה, מרותקת: טוב, אנחנו כבר יודעות את הסוף, לא? נדמה לך, נדמה לך. הוא לא היה. מי זה הוא? הוא זה ניקי, חבר של שולי, מהחברים אחים האלה, שאפשר לבקש מהם הכל. הוא וטרינר, נסעתי למרפאה שלו אבל הוא לא היה. היא נתנה לגיא את הנייד שלה. תתקשר לניקי, טוב, תגיד לו שאנחנו באים אליו הביתה. עוד נסיעה מטורפת של חצי עיר כמעט לכיוון השני. והוא הציל אותה, אומרת תרצה ונאנחת. כן, אבל אני כבר לא הייתי שם, הייתי חייבת ללכת לעשות ניקוי למושב האחורי מהר. רק אחרי כמה ימים ניקי התקשר ואמר שהיא שלמה והכל יהיה בסדר. איזה מין כלבה היא? שאלה תרצה. לא יודעת, מין משהו מעורבב כזה, חומה עם עיניים טובות וחיוך ואוזניים כאלה סמרטוטיות.

דובי סיפר לה איך הם הגיעו ושאלו אם יש להם בתחנה נהגת צעירה, כזו, אה… כזותי… ודובי צחק ושאל: שחורה כזותי? כן, גיא אמר, כן, היא הצילה את פֶּטרה, הוטרינר אמר שהיא עובדת בתחנה הזאת, הוא אמר שהוא יכול לתת לנו את הטלפון שלה אבל יהיה יותר נחמד אם נפתיע אותה. כן, דובי אמר, בואו נפתיע אותה. והוא גם אירגן לכבודה ולכבוד פֶּטרה הרמת כוסית. שולי הגיע ואמר: טוב ויפה אחותי הגיבורה, אבל את עוד חייבת לי על הריפודים. הוא אמר את זה בקול רם מדי והיא לחשה לו: די, שאול, תפסיק אידיוט. אבל אמא של גיא שמעה והתעקשה לשלם. עכשיו תרצה שאלה: מה זה שולי? והיא היתה צריכה להסביר הכל, על שולי ואבא שלה והבהמה והיא שמחה שתרצה פיהקה ואמרה שתנמנם קצת.

כשהיא היתה בת חמש ושולי בן שמונה, הם מצאו גור קטן ברחוב, הוא היה מרוט ורעב ודלוק עיניים, ואבא שלהם עזר להם להאכיל אותו ולרחוץ אותו ולרפא אותו והוא בתמורה השתין להם בכל הבית ואכל להם את הנעלים ומילא אותם באהבה ואושר גדול. אבל אחרי כמה שבועות שום דבר לא היה בעדו חוץ מהם. לא אמא שלהם, שסירבה להתאהב ברינגו, ככה הם קראו לו, על שם רינגו סטאר שהיו לו בדיוק אותן עיניים, לא אבא שלהם שעבד קשה מאוד ולא היה לו זמן לטפל ולטייל יותר, ולא השכנים שכעסו מאוד על הנביחות הבלתי פוסקות שהלכו ונהיו יותר רמות ויותר חזקות ככל שהוא גדל. והוא גדל, אוי איך שהוא גדל, ממש לנגד עיניהם הוא הפך למפלץ ואי אפשר היה יותר להחזיק אותו בדירה הקטנטנה שלהם והם נפרדו ממנו בבכי. אמנם הוא עבר למושב, אל מוטי, אח של אמא שלהם, ונראה מאוד מאושר שם, אבל הם היו עצובים עוד הרבה זמן אחרי זה.  ועכשיו, אחרי שלושים שנים כמעט, היא הולכת לקבל גור משלה.

אחרי כל השנים עם אלכס, שנים שבהן היה העתיד שלהם צלול וברור, עם בית מלא ילדים שיהיו הרכבים שונים של קפה וחלב, אחרי כל השנים שהיא לבד לגמרי, או חצי לבד כמו שהיתה עם דורון, ועוד מעט יהיה לה גור. היא מסרבת לחשוב על כל ההשלכות של זה. היא מסרבת בתוקף. היא הודפת כל מחשבה שתקלקל או תבלום אותה עכשיו מלהיות בעלת יצור חי לאהוב לו ולדאוג לו. היא רוצה שהבית שלה יהיה יותר בית ופחות מקום לברוח ממנו.

החורף הזה הוא חורף של שיגרה. היא מסיעה את תרצה פעמיים בשבוע, עובדת המון בימים האחרים, ובורחת מהבית הריק שלה כמה שהיא יכולה. וזה לא קל. אצל שולי ורינת תמיד היה נורא נעים להיות, אבל עכשיו זה קשה. שולי עצבני מהבחינות ללשכת עורכי הדין שבפתח ורינת מהחתונה ההולכת ומתקרבת, ומזה ששולי מתעסק רק בבחינות. כשהיא איננה שולי מקטר עליה וכשהוא איננו היא עליו. אצל אמא שלה קשה להיות בדיוק מהסיבה ההפוכה. היא מתרגשת נורא משני המאורעות, בעיקר מהחתונה כמובן, ומאושרת עם שמוליק שגר איתה עכשיו, כל כך מאושרת שהיא מציקה לה, שלא כדרכה בדרך כלל. בניגוד לאמהות אחרות היא אף פעם לא מחטטת, לא מתערבת, לא מנדנדת, אבל עכשיו היא צריכה שתיבת נוח תהיה מושלמת והיא מנסה להבין, מה קרה עם דורון, מה לא בסדר אצלה, מה קורה איתה בכלל, מגרדת לה את קצות העצבים. ואיך היא תסביר לה? איך היא תסביר אם היא בעצמה לא מבינה עד הסוף את כל מה שהיא נדחפת לעשות? את הפרידה, הקריעה המדממת ההיא מאלכס, את זו השתוקה מדורון, את המעידה המתוקה מגעילה הזו עם אלכס, את השיכחה המוזרה של דורון, ואת הגעגועים המשונים לאושיק.

24

25

26

27

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: