שלושה שירי בית, שיר חורף, ועוד שיר, כולם של רות זקצר
שֶׁטַח מֵת
אֵיזוֹ פַּשְׁטוּת לִרְאוֹת שֶׁטַח מֵת.
מֶרְחָק בֵּין רַגְלֵי כִּסֵּא
חֲרִיצֵי מַרְצֶפֶת
לְפָנַי חָלָל בֵּין אֶצְבַּע לְאֹזֶן כּוֹס
צַלַּחַת פִּרְחוֹנִית לְיָדָהּ מַזְלֵג
שֵׁן רֶוַח שֵׁן רֶוַח שֵׁן
פִּירֶה.
אֵיזוֹ פַּשְׁטוּת לַצַּוָּאר
אֲנִי רוֹאָה תַּלְתַּל רוֹחֵף
שֵׂעָר דַּקִּיק בְּאַף נוֹשֵׁם
פְּנִימָה, הַחוּצָה.
אוֹר רֵיק רוֹכֵן עַל נֵר
מֵאִיר צֵל פָּרַח.
דֶּלֶת נִפְתַּחַת
אֹפֶל שָׁחֹר נִכְנָס
מֵאֲחוֹרָיו נֶעֱלַם יָרֵחַ.
כְּאֵב פָּשׁוּט מֻכָּר .
זִכָּרוֹן לִטְוָח קָצַר
מַרְצָפוֹת 30 עַל 30
טִפַּת חָלָב לְיַד שְׁנֵי גַּרְגְּרֵי אֹרֶז
עִקְבוֹת בֹּץ
נַעַל בַּיִת , מִסְפָּר 47
מַגָּף עַל עִתּוֹן
סְפָרִים פְּתוּחִים עִם הַגַּב לַתִּקְרָה
צִבְעוֹנִים מְעֻלָּפִים
כַּלָּנִיּוֹת שׁוֹתוֹת
רֶבַע נֵר
שְׁלוֹשָׁה מְעִילֵי גְּבָרִים בָּרֵיחַ אִוָּלֵד סְפֵּיְס
יוֹשְׁבִים מוּל שֻׁלְחָן
מוּל חַלּוֹן אֶל שָׂדֶה
מוּצַף
אוֹר שֵׁנִי שֶׁל בֹּקֶר יוֹם רִאשׁוֹן
רוֹתֵחַ מֵעַל צְעִיפֵי עֲרָפֶל.
הֵעָלְמוּת קְצָרָה
אֵינֶנִּי שָׁם.
נֶתֶז הַבֹּשֶׂם הָאַחֲרוֹן חָסֵר
בֶּגֶד שֵׁנָה יָשֵׁן בְּאוֹר
רַקֶּפֶת זָרָה בָּעֲצִיץ.
הַמְּקָרֵר מֵאִיר
לִימוֹן מְפֻלָּח, שְׁתֵּי עַגְבָנִיּוֹת.
צִיּוּרֵי שֶׁמֶן עַל כַּן
שְׁמִי רָשׁוּם עֲלֵיהֶם.
שְׁמִי ?
בְּדֹאַר אַרְבָּעִים הוֹדָעוֹת חֲדָשׁוֹת.
שְׁלוֹשִׁים מוֹכְרוֹת כַּדּוּרֵי זִקְפָּה.
לַפַּח.
עֶשֶׂר הוֹדָעוֹת אֱמֶת .
שְׁמִי בְּרֶצֶף שַׁרְשֶׁרֶת שֵׁמוֹת.
אֲנִי אֵינֶנִּי שָׁם.
עַכְשָׁו אֶתְקַלֵּחַ ,אַבִּיט רֶגַע בַּמַּרְאָה .
חֶצְיִי אֲנִי , חֶצְיִי בְּדַיָּה .
זוֹ שֶׁהָיְתָה כָּאן הָלְכָה
חָזְרָה
רֶגַע אֶחָד בְּמִפְתַּן הַדֶּלֶת,
רוֹאָה אֶת חֶסְרוֹנָהּ.
הוֹרָאוֹת שִׁמּוּשׁ
לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת ,כָּל חֹרֶף
צַיֵּר עָנָן בְּהֶבֶל פִּיךָ
אַל תִּשְׁתַּהֶה
עַל זְכוּכִית הַחַלּוֹן בְּאֶצְבָּעֲךָ אֶת שִׁמְךָ
כְּתֹב
וְלֵךְ .
מָתַי יֵעָלֵם ?
אַל תִּמְדֹּד אֶת הַזְּמַן
זְכֹר אֶת הַהֶבֶל.
דִּיל*
גָסָסָה רָצָה לִקְנוֹת גִ'ינְס ב100 שֶׁקֶל
חֲצִי חִנָּם ,אֵין לוֹ עֲבוֹדָה
אִשְׁתּוֹ [קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת שְׁמָהּ ]
מְנַקָּה סוּפֶּרִים
אִם נִשְׁבַּר בַּקְבּוּק יַיִן קוֹרְאִים לָהּ בָּרַמְקוֹל
וְהִיא בָּאָה עִם סְמַרְטוּט וְתַכְשִׁיטִים
שֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ הָעוֹר
עַל הַמֵּצַח יֵשׁ לָהּ סִימָנֵי גַּלִּים
וְהַפֶּה שֶלָה אָסוּר
לֹא מְדַבֶּרֶת עִבְרִית וּבַעַל שַׁתְקָן
עַד שֶׁאָמַר ,100 שֶׁקֶל גִ'ינְס
שֶׁעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה כְּמוֹ יִשְׂרְאֵלִים.
אִשְׁתּוֹ [קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת שְׁמָהּ ]
יוֹדַעַת חֶשְׁבּוֹנוֹת כִּי הִיא מְנַקָּה לְיַד הַקֻּפּוֹת
וְגַם יוֹדַעַת יְלָדִים, וְשֶׁמֶן ,קֶמַח 3.99.
שָׂמָהּ לוֹ בְּיָד 70 שֶׁקֶל
רָאֲתָה שֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ שִׁטָּפוֹן
כְּמוֹ חַיָּה שֶׁהוֹלֶכֶת זְמַן בַּמִּדְבָּר
וּבַּסּוֹף הָאֲגַם יָבֵשׁ
רָצָה לַחֶדֶר
אִם דֶּלֶת סְגוּרָה אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם.
הוּא חַיָּה נֶעֱלֶבֶת נוֹהֵם עַל הַקִּיר הַשּׁוֹתֵק
מַשְׁחִיר אֶת הַדֶּלֶת, שׁוֹבֵר בְּקַלּוּת
אֶת אִשְׁתּוֹ לִשְׁתַּיִם, בַּבֶּטֶן.
לַיַּלְדָּה שֶׁלָּהֶם [קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת שְׁמָהּ ]
יֵשׁ אָזְנַיִם לָאֲסוֹנוֹת
הִיא נִכְנֶסֶת לְהַצִּיל אֶת אִמָּא
אֶת עַצְמָהּ
לֹא יְכוֹלָה
כְּמוֹ אֶבֶן מִשָּׁמַיִם
מְיַדֶּה אוֹתָהּ אָבִיהָ
גָּסָסָה [אֶת שְׁמוֹ זוֹכְרִים]
מֵחַלּוֹן קוֹמָה 5.
מָוֶת כִּמְעַט חִנָּם
30 שֶׁקֶל
עָלֵינוּ .
* לזכרן של קנו בת 29 ובתה האימנט בת 9
נרצחו על ידי הבעל, האב ,במרכז קליטה בנהריה.
רות היא חברה, כותבת, טוענת שהיא בעצמה עוד לא יודעת מי היא, אבל כנראה שהשירים שלה אומרים את זה בשבילה. בשבילי היא האישה שרואה.