ז' באלול

אתמול מישהי שאלה אותי אם אני בשלנית, כמו גיבורת הספר שלי, שנקרא 'נשיקה של טבחית'. אמרתי לה שאני מבשלת בשביל הכיף ובשביל מי שאני אוהבת אבל לא, לא כמוה.
הדבר הכי חשוב שעשיתי כאן בבית הזה (חוץ מלחיות, שזה חשוב מאוד ולא מספיק מוערך), זה שכתבתי כאן את הספר שלי. הראשון, זה שעכשיו עכשיו עכשיו, מגיע לדפוס. זה שיראה את אור העולם בקרוב, ואני מקווה שימתק לו האור הזה. כתבתי אותו כאן בבית הזה, כאן שמעתי את הבשורות הטובות שקשורות בו וגם את המפחידות והמייאשות, ואחר כך שוב טובות… כאן חייתי כל הזמן, מהרגע שהגיבורה של הספר צצה בתוכי, קפצה כמו אתנה, ממצחי, כשהיא שלֵמָה לגמרי, ורוצה שאספר אותה כבר, ועד עכשיו.
ועכשיו אני נפרדת משניהם, מהבית ומהספר. זה יוצא ממש ביחד, שאני עוזבת את הבית הזה והספר עוזב אותי, כלומר הוא לובש את כריכתו החדשה והיפה, ויוצא אל העולם, בעוד כשבועיים הוא יגיע לחנויות. פחד והתרגשות, שמחה וחרדה, רצון לצחוק ולבכות בכמויות שוות, וגדולות מאוד. אז זה לכבוד הספר שהנה הנה תיכף יוצא ולכבוד הגיבורה שלו:
מתחילים מזה שבוחרים פלפלים קטנים, אני אוהבת למלא את האדומים (אבל אפשר גם את הירוקים. ואם אותם, אז כדאי את הבהירים). חותכים בעדינות את הגבעול ומוציאים את העיגול המכיל אותו. מרוקנים את הפלפלים מהגרעינים וכו'. במזלג או קצה סכין מחוררים את פני השטח שלהם סביב סביב ככה שהרוטב והטעמים יספגו בהם יותר טוב וזמן הבישול גם יתקצר מעט.
מטגנים בצל וכשהוא שזוף יפה מוסיפים לו את ירק התיבול הקצוץ שאוהבים (אני חולה על כוסברה), חופן צימוקים שהושרו מעט לחיזוק הביטחון העצמי, וחופן צנוברים. נותנים לכל החבורה השמחה הזו להיטגן קצת, תוך שמתבלים במלח פלפל ומיני תבלינים אחרים שאתם אוהבים (אני אוהבת מאוד את התערובות האיטלקיות), ואז מוסיפים אורז ומטגנים עוד שניה בלבד תוך הערבוב.
עכשיו הכיף. ממלאים את הפלפלים בתערובת, עד לגובה שני שליש בלבד כי האורז גדל בבישול, וסוגרים את המכסים. אמנם לא כתבתי כאן כמויות אבל לעשרה פלפלים מספיק שלושת רבעי כוס אורז בערך. מסדרים אותם בסיר שהם ממלאים בדיוק בקומה אחת, שיהיה להם צפוף ונעים. אם נשאר מילוי אז פשוט מבשלים אותו עם הפלפלים והרוטב והכל בסדר.
מערבבים קופסת רסק עגבניות במים ושופכים מעל לכובעים שלהם ככה שאף פלפל לא ירגיש מקופח. עכשיו אפשר לתבל עוד קצת במלח ופלפל וכדאי גם במעט סוכר ומיץ לימון. אפשר להוסיף עוד מים, אבל לא לכסות את הפלפלים לגמרי, רק עד המותניים…
מבשלים וכשרותח מנמיכים, בודקים באהבה, ומדי פעם עם מצקת שופכים מהרוטב לתוך הפלפלים, האורז צמא.
אח זה טוב, זה טוב.