Posts Tagged ‘ירח’

מילה [5]

8 בפברואר 2011

ד' באדר/א'

אֶקְוִילִיבְּרִיסְטִיקָה   נ' 1. אמנותו של לוליין לשמירת שיווי משקלו בהליכה או בריקוד על חבל מתוח.  2. להטוטים, מעשה תעתועים.  

~

 

               .

               הירח הדק הכתום

               נח, בשלווה בענן הרך.

               על שני קצותיו, באיזון מושלם:

               כמה טוב עכשיו הלבד,

               כמה היית רוצה שיהיה כאן עוד מישהו.

               .

חרמש

7 באוגוסט 2010

כז' באב

 

 

הכביש פתוח ואני טסה.

 

אני נוסעת מערבה, הביתה,

והסהר שתלוי שם, דק ואדום כל כך,

שאני שואלת את עצמי אם באמת.

 

נורית אזהרה נדלקת

וצבעה הוא בדיוק כצבע הירח הנחסַר:

הדלק נגמר.

 

אבל הלב מתמלא ירח

ורוח בשיער.

 

 

 .

 

בדרך כלל אני כותבת ליד שולחן, אבל לפעמים יש רגעי חד פעמי כאלה שבהם שיר נכתב לי בראש, כמעט בשלמותו, ומזדמזם שם שוב ושוב עד שאני מגיעה לנייר. נסעתי הביתה חזרה מהעבודה, זה היה לפני חמש שנים בערך, והשיר הזה נכתב בתוכי (אני לא אקרא לזה השראה אני רק אפנה אתכם לשיחה מרתקת, של הסופרת אליזבט גילברט ב'טֶד', על חוויות כאלה, ועל מה שקרה פעם לטום וויטס בעניין). כשחיפשתי צילומים של סהר מושלם, גיליתי שלעוד מישהו נכתב שיר, בצורת צילום יפה מאוד, לפני חמש שנים גם*.

סהר, מילה מלאת קסם, אורבת כמו אהוב וכמו אויב בסבך, תלויה כמו עגיל, כמו חיוך אינסופי, פוצעת את הלב כמו חרמש, קוצרת את העצב כמו מגל. והמקום הזה בסין, פשוט לא יאמן, תסתכלו.

 

————————————————

* אין לי מושג איפה הוא ראה סהר מושלם שכזה בשביעי באוגוסט אבל כדי שיהיה איזשהו הגיון עקום, אני מעלה את הרשומה הזו ביום שכתוב על הצילום ובשעה זהה: 9:38, רק בבוקר במקום בערב.