Posts Tagged ‘ספרות’

עם כנפים או בלי כנפים?

25 באוקטובר 2010

.

~

ואנחנו עפים. כן, לפעמים. בחיי העֵרוּת שלנו לעיתים נדירות, אבל בחלומות אנחנו עפים. אני לא מכירה אף אחד שלא חולם שהוא עף, יש לזה מספר הסברים כמספר החולמים, יש המון צורות, המון דרכים לעוף. אני למשל, עפה בישיבה, בחיי. זה פשוט. לפעמים יש לי איזשהו מכשיר טיסה, ולפעמים סתם ככה: יושבת ועפה לי. וזה כיף אדיר, נטול פחד לחלוטין.

~

"מתכון לחלום תעופה (התחלה*) / אלכס אפשטיין

מתכון ליחיד, לטיסה מתחת לשכבת עננים. לשעת לילה, ארוך ככל האפשר. זמן הכנה משוער: (כמחצית היממה לזימון החלום) ועוד מספר לילות (לניסוח כתובת על מצבה)
———–
חומרים:
1. מטרייה שאינה טובה.**
2. ספר שאינו נענה לכוח המשיכה. דרך פשוטה לבדיקה אם לספר יש תכונה זו או לאו, תימסר בסוף מתכון זה.
3. כתובת לא שגרתית על מצבה, אותה החולם היה רוצה להשאיר אחריו, בתום ימיו בארץ החיים. אין זה עניין של מה בכך, ניסוחה של כתובת כזו…"

ואיך אתם עפים בחלומות שלכם? בבקשה, ספרו.

~

 

 

————————————————

* מתוך 'מכונת קריאה', כדאי להכנס לשם ולקרוא את כל הסיפור.

** מרי פופינס, המעופפת האולטימטיבית, Expialidocious לנצח!

 

איש עֵר

15 במרץ 2010

1. הוא אחד הסופרים האהובים עלי ביותר. אולי האהוב ביותר? כנראה.

2. הוא כתב "ברגע שאתה עוצם את העיניים, מתחילה הרפתקאת השינה. האפלולית המוכרת של החדר, גוש חשוך, חתוך לפרטים, שזכרונך מזהה בו ללא קושי את הדרכים שעברת אלף פעמים, מתווה אותן מהריבוע האטום של החלון, מעורר לחיים את הכיור מניצנוץ, את הכוננית מצלו הבהיר מעט יותר של ספר, מדגיש את המסה השחורה של בגדים תלויים, מתחלפת לאחר זמן-מה בחלל דו-ממדי, כמו תמונה ללא גבולות ברורים שתיצור זווית קטנה מאוד עם מישור עיניך, כאילו היתה מונחת לא לגמרי במאונך, על גשר אפך, תמונה שבתחילה אולי יכולה להיראות לך צבועה באפור אחיד, או ליתר דיוק נייטרלית, נטולת צבעים או צורות, אבל שדי מהר מתברר ללא ספק, שיש לה לפחות שתי תכונות:" [1]

3. הוא מת מזמן. הוא היה בן ארבעים ושש כשמת.

4. הוא כתב ספר שנקרא 'החיים הוראות שימוש' 'La Vie mode d'emploi' ספר שאורכו בעברית למעלה מ-700 עמודים, ואין בו כמובן אף הוראת שימוש אחת לחיים.

5. הוא ידע שאין דבר כזה, הוא ידע שהחיים הם כָּאוס בלתי מנוחם, וגם קצר מאוד במקרה שלו.

6. החיים שלו היו קצרים ודחוסים מאוד כמו סיגריה חזקה.

7. הוא עישן המון ומת מסרטן הריאות.

8. אביו מת במלחמה כחייל, אימו מתה באושוויץ והוא אומץ על ידי דודיו.

9. כדי לעבור איכשהו בסבך הכאוטי של החיים, הוא ייצר לעצמו משימות מופרכות / משונות / מצחיקות / טרחניות / של כתיבה [2], ומתוכן הגיחו יצירות יפיפיות ונוגעות ללב.

10. הוא כתב למשל ספר שלם [3] שלא מופיעה בו אפילו פעם אחת, אחת האותיות הנפוצות והחיוניות ביותר בשפה הצרפתית.

11. מי שנגוע כמוני, במחלה האיומה והנפלאה של אהבת החפצים אינו יכול שלא לאהוב את כתיבתו, שחלק גדול ממנה הוא רשימות של חפצים,

12. אבל גם של דברים רבים אחרים שאינן חפצים.

13. הוא כתב ספר שנקרא 'איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?' [4]

14. זאת אחת התמונות הכי יפות שיש בעולם:

15. הוא כתב: "הייתי רוצה לחיות עד זיקנה אבל לפעמים לא" [5]

16. ז'ורז' פרק  Georges Perec‏  נולד במרץ 36 ומת במרץ 82. [6]

17. מחר, ה- 17 במרץ, בשעה 17:00 אני אצא למסע לכבודו ובהשראתו. אני כתבתי לעצמי 17 הוראות שימוש (בסוף המסע אגלה לכם אותן), ובמשך 17 ימים, אכתוב בכל יום רשומה לפי ההוראות האלה.

 

 – – – –

[1] התחלת המשפט הראשון (שנמשך ארבעה עמודים…) של 'איש ישן', תרגום מיכל סבו, הוצאת 'בבל'.

[2] והיה שייך לחבורת 'אוליפו' של הסופר רימון קאנו: http://en.wikipedia.org/wiki/Oulipo

[3] רומן בלשי בשם 'Disparition'  והאות היא E.

[4] "היה אחד. קראו לו קאראמאנליס, או משהו כזה: קאראמה? קאראמי? קאראכמה? טוב, בקיצור, קאראמשהו. בכל מקרה, שם לא כל-כך שכיח, שם שאומר לכם משהו, שלא שוכחים בקלות. זה היה יכול להיות אבסטראקט ארמני מאסכולת פאריס, מתאגרף בולגרי, מלפפון חמוץ ממקדוניה, בקיצור טיפוס מהחורים האלה, בלקני, יוגורטאי, סלבופיל, תורכי." 'Quel petit velo a guidon chrome au fond de la cour' תרגום חגית בת-עדה, הוצאת 'בבל'. כן, ככה הוא כתב, וגם לגמרי אחרת.

[5] מתוך 'על הקושי לדמיין את העיר האידאלית', תרגום עירית עקרבי, מכתב העת 'המעורר'.

[6] ז'ורז' פרק ב'מכונת קריאה', האתר של הוצאת 'בבל': ביוגרפיה, ספרים, סרטים, מאמרים וקישורים:

http://readingmachine.co.il/home/contribs/george_perec