כד' בכיסלו, ערב חנוכה
.
אל נא תטע
את עץ הצער בלבך,
חזור וקרא בכל בוקר
את ספר השמחה.
.
('רֻבְּעיאת' / עומר כיאם*)
.

זאת היתה התאהבות של קיץ, שריפה בשדה קוצים, הרגשתי איך זה מתקרב אלי ותופס אותי לגמרי, הבית התמלא בצבע ואני התמלאתי בשימחה. את הטכניקה הכרתי מבית הספר היסודי, וכמו לרכב על אופנים, לא שוכחים. סלינה היתה המורה שלי למלאכה, אז זה היה בנפרד, הבנים למדו עם מתיתיהו, וחבל, אבל את כל מה שלמדתי מסלינה אני זוכרת ואסירת תודה: רקמה, תפירה במכונת תפירה, סריגה במסרגה אחת ובשתים. בכל מה שקשור בבד וצמר אני במים בטוחים.

.
קטפתי פרח-בר והשלכתיו, בגשם
חיכיתי שני ימים בתחנה שכוחה.
אלי, אתה לא תאמין בי עוד! עברתי
כל כך קרוב מבלי להכירך.
.
(מתוך 'שירים קטנים' / לאה גולדברג)
.
מן החלון פרח עציץ
כל היום הגנה יציץ.
כל חבריו שם בגן,
הוא לבדו עומד כאן.
.
(עציץ פרחים / חיים נחמן ביאליק)
.
שושן כל העולם לא לי נועד.
לחלקי אני חפץ
רק את שושן סקוטלנד הקטן לבן
אשר ריחו חריף ומתוק, ושובר את הלב.
.
(השושן הקטן לבן / יו מקדרמיד)
.

אז כבר שנים שרציתי והנה הזדמנה ההזדמנות, נקרו לידי כמה חבילות צמר שהיו לאבן הפינה, ויצאתי לדרך. בהתחלה חשבתי שאני צריכה דוגמאות אז חיפשתי באינטרנט, אבל מהר מאוד הבנתי, שכמו בכל תחומי חיי, אני אוהבת לאלתר את דרכי בעצמי. התחלתי לסרוג ריבועים.
.
השיר הזה הוא כתובת
על מצבה
שמתחתיה
קבור השיר הזה.
.
(שעת השיר המת / חזי לסקלי)
.
מדי בוקר, כדי להרויח את לחמי
אני יוצא לַשוק שבו קונים שקרים.
מלא תקוה
אני משתחל בתור של המוכרים.
.
(הוליווד / ברטולד ברכט)
.
בין חיי למותי עומד איש עם רובה,
ברצותו אחיה וברצותו לא אחיה.
בתוך רובהו שישה כדורים,
תמונת נערה בכיסו האחורי.
.
(שיר השבוי / חנוך לוין)
.

.
שִמךָ אבד. רק פּניךָ.
פראי ורך
בין שמש וירח
נח בשרךָ החלק.
.
(שמך / אמיר אור)
.
גם הבוקר לא ארחץ.
אתהלך כל היום
בבגד גוף לא נראה
שמרחת עלי בלילה.
.
(אהבה, 13 / מאיר ויזלטיר)
.
הרוח אוהבת אותי
וגם הגשם. הלחם לעומת זאת
הוא מוצר לאהבה
מתפלצת מאהבה
.
(מתוך 'כמה עניינים' / יונה וולך)
.

כל ריבוע מתחיל משרשרת עיניים שנסגרת לעיגול, וממנה צומחים עמודים וחצאי עמודים שיוצרים דוגמא שהולכת ומתפתחת, בכל פעם שחוזרים להתחלה, מחליפים צבע, ואז מייצרים ארבע פינות והנה, ריבוע. גודלם של הריבועים הוא בערך שלושה עשר סנטימטרים. לא עניינו אותי סוגי הצמר ועוביו, הכל הולך, העיקר שיהיה זול וצבעוני.
במהלך חודשי הקיץ, בעצם ימי שיפוצי הבית, בסוף כל יום של זיעה וריצות, ישבתי וסרגתי, מאה וחמישים ריבועים בסך הכל, שכל אחד מהם שונה מחברו, אין שני ריבועים זהים. בכל ריבוע דוגמא חדשה להפתיע את עצמי. כל ריבוע קומפוזיציה, שילוב צבעים, סיפור.

.
יקירי הואילו לבוא אל חלומי
בבית שלא גרו בתוכו
בית שאליו נכנסתי
אחרי שטבעתי.
.
(זלדה)
.

עקור את
יתדות האור:
המילה הצפה
היא של הדימדומים.
.
(פול צלאן)
.

.
אני בוכה
כי משהו בי
עוד מתחנן לומר
את מה שאני אומרת
.
(אני בוכה / אפרת מישורי)
.
אש נטושה הורגת את אורה.
ציפור מאוהבת מעלה את שירה.
כל היצורים להוטים בשתיקתי
והגשם הקטן הזה המלוה אותי.
.
(פרידה / אלחנדרה פיסרניק)
.

ואז הגיע זמן מעבר הדירה וסידור הבית החדש, הריבועים חיכו לי בקופסה. לפני שבועיים נסעתי לפגוש את יהודית, חברה של אמא שלי שהיא סרגנית מומחית, והיא לימדה אותי איך מחברים. וזהו, חיברתי, זה גמור. וזה מכריז שהבית שלי גמור (…לא יותר מידי, חייבים להשאיר דברים לעשות, תמיד).
אני חושבת שאפשר לקרוא לדבר הזה בית.

————————————————
* תרגומים: עומר כיאם, מתרגם לא ידוע. / יו מקדרמיד, מסקוטית יאיר הורביץ. / ברטולד ברכט, מגרמנית ה. בנימין. / פול צלאן, מגרמנית שמעון זנדבנק. / אלחנדרה פיסרניק, מספרדית טל ניצן.
** מרובע הוא מצולע בעל ארבע צלעות שסכום הזוויות הפנימיות שלו הוא 360 מעלות. במשפחת המרובעים נמצאים: מלבן, מקבילית, טרפז, מעויין, דלתון וריבוע שהוא המרובע המשוכלל ביותר. הוא בעל ארבע צלעות שוות וארבע זוויות שוות בנות 90 מעלות. אלכסוני הריבוע שווים ומאונכים זה לזה. היקף הריבוע שווה לסכום ארבע הצלעות, ושטחו שווה לריבוע אורך הצלע.
אמנם השירים שהבאתי היום, ואלה שאני הולכת לעשות כאן בעצמי בזמן הקרוב, צריכים להקרא מרובעים, כלומר יש בהם ארבע שורות. אבל אורכן ומידת החריזה שלהן זו בזו הוא מאוד נזיל. אני אקח לי את החופש השירי לכנותם ריבועים, כי המילה הזו יפה ומדוייקת עד מאוד בעיני לאופן שבו הם נכתבים, ונקראים, שאיפה ונשיפה, שאיפה ונשיפה.
