ים בבית

כז' בתמוז

 

לא הצלחתי ללכת השבוע לים, ודווקא הייתי זקוקה לזה, אבל היו עניינים אחרים, ובין העניינים האחרים היו קירות נופלים חולות נשפכים וראו איזה פלא: חול מקיר נשבר אל קיר נשבר, ובקיר המון אבנים וצדפים.

         "…לָקְחוּ לָהֶם קַרְקַע, שֶׁקְּצָתָהּ הָרְרֵי חוֹל וּקְצָתָהּ גֵּאָיוֹת וַעֲמָקִים. שָׂכְרוּ לָהֶם פּוֹעֲלִים לְהַתְקִין אֶת הַקַּרְקַע וּלְהַכְשִׁירָהּ לְבִנְיָן בָּתִּים. עוֹמְדִים לָהֶם חֲבֵרֵינוּ וְעוֹקְרִים הָרִים וְשׁוֹפְכִים אֶת הַחוֹל לְתוֹךְ הָעֲמָקִים, וּמְבִיאִים אֲבָנִים מֵהַיָּם וְקוֹבְעִים אוֹתָם בַּחוֹל… וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים נוֹשְׂאִים חוֹל, וּמְרִיצוֹת רָצוֹת וְהוֹלְכוֹת, וּפַטִּישִׁים מַכִּים… וַחֲבֵרֵינוּ עוֹשִׂים אֶת הָעֲמָקִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת לְאַדְמַת מִישׁוֹר… וּכְבָר מְבַצְבֵּץ מִן הַחוֹלוֹת כְּמִין כְּבִיש, שֶׁנּוֹתֵן לְרַגְלָיו שֶׁל אָדָם עֲמִידָה שֶׁל תֹּקֶף. וַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְתִינוֹקוֹת בָּאִים מִיָּפוֹ וּמְנַסִּים אֶת רַגְלֵיהֶם עַל הַכְּבִישׁ. וּרְאֵה אֵיזֶה פֶּלֶא*, הַכְּבִישׁ אֵינוֹ שׁוֹקֵעַ וְהָרֶגֶל אֵינָה טוֹבַעַת בַּחוֹל." (שי עגנון)

 ————————————————

* רק אחרי שכתבתי ואירגנתי וטיאטאתי את החול המיותר, גיליתי, שגם עגנון וגם אני, השתמשנו בביטוי וראה איזה פלא. ובכן, פלא!

 

 

תגים: בית, ים, תל אביב