חתולה שחורה [14]

צרכים אנושיים ראשוניים

טו' באב

כל מיני חוקרים של הנפש האנושית, מזוויות פסיכולוגיות, כלכליות וחברתיות, קבעו כל מיני טבלאות שונות ומשונות של צרכים אנושיים בסיסיים. דירגו, כימתו, התווכחו, התנצחו, משכו לכאן ומשכו לשם, ואני אומרת: יופי, באמת יופי, הכל נכון, בהחלט, אבל מה עם הצרכים הדחופים, אלה שאי אפשר לכבוש, אלה שאי אפשר להתווכח איתם?

מה עם הצורך לבהות. לעשות חורים באוויר. לנמנם פתאום באמצע משפט. להרגיש אף יבש וחמים, פרווה עדינה של בטן. לכתוב שורה. ללטף חתולה. ללכת למטבח ולקחת כוס ולמלא אותה מים. לשתות. לאכול עוגיה. לבהות עוד קצת ולכתוב עוד שורה. לדבר אל החתולה. להקשיב מה יש לה להגיד. להשתרע ולתת לה למחוץ את עצמה כנגדי עד שנגמר לי האוויר. 

 

חתולה זה צורך ראשוני*, ככה זה מאז שגיליתי את זה ומאז כבר אי אפשר לשנות את זה. החתולה שלי גרה איתי כבר בחמישה בתים ועכשיו אנחנו חוזרות לחמישי שהיה בעצם הראשון. לא נראה לי שהיא תזכור אבל אני זוכרת היטב.

ב'תנו לחיות לחיות', סניף שהתקיים רק כמה חודשים בשכונה, התקיים רק את הזמן הדרוש להבשלת ההחלטה שלי, שם אמרו לי על היצור הקטן והשחור שאתן לה להסתגל לאט לאט, שהיא תצא לאט לאט מהכלוב, ותתחבא מתחת למיטה, ויקח לה כמה ימים להתרגל, ולא להבהיל אותה, ולא להציק לה. נו, ומה? מי הבהיל את מי? מי הציק למי אתם חושבים? הגברת יצאה בזנב דַגלולי, והלכה בבית והצהירה: זה שלי, זה שלי, זה שלי וגם זה שלי, ואת מותק, את עם הקרסוליים הטעימים? כן גם את שלי.

 

המפה לקוחה מאתר מיוחד של מפות מוזרות, מעניינות ומרתקות.

 

————————————————

* בסדר, בסדר, אם אתם מתעקשים, אפשר לקרוא לזה אהבה.

 

תגים: , ,

17 תגובות to “חתולה שחורה [14]”

  1. talila Says:

    נפלא

  2. רות Says:

    הי מיכו.
    הפירמידה ההיא של מסלו טובה לרואי חשבון או רואי שחורות.
    מאז הלילה בו נשמתי עם הכלב שלי כי חשבתי שאלו נשימותיו האחרונות ,שלי ושלו, האהבה התהפכה על הראש .
    [לכלב שלום, נכות מסוימת ].

  3. אורי Says:

    לא יודע אם את מכירה את סולם הצרכים של מאסלו. חמישה שלבים שבהם חתול עומד על שני חתולים, הם עומדים על שלושה, אלו על ארבעה והכל – על חמישה סיאמיים.

    (:

  4. אורי Says:

    אה.

    עכשיו ראיתי שאת מכירה.

    • mooncatom Says:

      הי אורי,
      ברך הבא בצל קורת בלוגי.
      יש משהו שמאסלו לא ידע,
      אבל
      אני אגלה לך:
      חתולי שוקלת כמו כל הפירמידה…
      ועוד קצת.
      תודה
      ותבוא תמיד!

  5. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    החתול החיצוני היחידי שהיה לי החזיק שלושה ימים ואז הוריי הוציאו אותו (בטח כי ראו שאני נקשר אליו או משהו כזה); בכל מקרה, הצלחתי לכונן איזה חתול פנימי, שיוצא לפעמים בחיוך שלי, חוץ מזה את זוכרת את מה שכותב ז'ורז' פרק על יכולתם של חתולים למצוא גם במקומות העזובים והזנוחים ביותר פינות מרבץ נעימות. זה אף פעם לא מעט.

    אז יש לנו שתי אהבות משותפות: שירה וחתולים (הסדר כלל אינו מחייב) (-:

  6. mooncatom Says:

    שועי שונרי יקר,
    חתול פנימי זה דבר נפלא,
    בעיקר אם הוא מכוון אותך
    אל פינות מרבץ נעימות…

    שכחת את הציפורים!
    (ועוד כמה דברים,
    שכוללים כמה אחוזי אלכוהול,
    וכו')

  7. דודו פלמה Says:

    מיכל, אמנם חתול קשור בעבותות עבים במיוחד לטראומה מעברי הרחוק, אך בכל זאת מתקיימת בי חיבה לא מבוטלת לחיה הזאת שכרתו לה את המצפון בלידה ושמועילה (לפעמים) להכיר בעובדה שהעולם איננו שייך רק לחתולים ולצעירים.

    כמי שנידון להיות בן העדה הפולנית, ושאחת התכונות החשובות בחיים, שהצלחתי לרכוש בעמל רב, היא אשמה (למשל במסעדה אם מישהו מפיל צלחת, מיד אני מרגיש אשם) נחמד לי לגלות שישנם יצורים בעולמנו המשוחררים מתכונה מעיקה זו.

  8. תמי ברקאי Says:

    ועכשיו כשאני כותבת משקיף עליי, למרגלותיי, פרוס על פני כ-ל הרצפה של החדר, אותו יצור נרגן, פרוותי, קפריזי, מתוק ויפיפה, ושואל בתוכחה: מה את כותב לך שם, מה שווה כל ההתפלספות הזו על חתולים אם את לא עסוקה כרגע בלפנק אותי, הגעת הביתה בלי שום הפתעה, היה לי חם כל היום, וכו'.
    החיה הזו נראית לי כל כך חופשיה לפעמים לעומתנו.

  9. mooncatom Says:

    לדודו ולתמי,
    איש עם טראומה חתולית
    ואישה עם חתול טראומטי…

    אנחנו מלאי אשמה, בושה וזיכרונות מיותרים,
    הם מלאים בעצמם.
    אנחנו מלאים פחדים, בילבולים ושאלות,
    הם,
    מלאים,
    בעצמם.

    אני חושבת שיש מה ללמוד מהם,
    וגם מה ששועי אמר:
    תמיד למצוא את המקום הכי נעים לרבוץ בו.

  10. שוֹעִי Says:

    מיכל,
    ביצירה- אני צפּוֹר
    בחיים- חתוּל
    (חתול וצפור קצת מתקשים למצוא הרמוניה, אבל מי יודע?)
    ובאשר לאלכוהול- חבר טוב ללגימה (אבל כבר זמן רב במתינוּת-מה).

    דודו,
    סברתי כי אתה ממוצא איטליאני כי פלמה הוא דקל בשפתם
    אבל יהודים רבים היגרו במאה השבע-עשרה מאיטליה לפולין-ליטא
    האפשר כי גם משפחתך?

  11. mooncatom Says:

    ביצירה לעוף כמו ציפור,
    ולצוד כמו חתול,
    בחיים לרבוץ כמו חתול,
    ולשיר כמו ציפור.

    בכל מקרה,
    לשתות מתון,
    לא כמו גמל!

    תודה שועי.

  12. המחסנאית Says:

    יש לך חתולה בת מזל שממש צריכים אותה.

    לי אין צורך בחתולה ( אולי קצת בכלבים) אבל הם כנראה לא יכולים בלעדי. הם נדבקים אלי, מקיפים אותי מכל עבר, מבקשים שאציל אותם מבורות ניקוז שנפלו אליהם או מגגות שטיפסו אליהם ואינם יכולים לרדת, או שנזרקו מבית של אנשים שמאסו בהם, או שאבדו בדרך או שהם נראים נורא ואף אחד לא אוהב אותם ולא רוצה ללטף אותם. (גם אני לא אבל הם כל כך מבקשים אז אין לי ברירה) . היו לי אינספור תקריות משעשות וגם מפחידות עם הנמרים הקטנים האלה ועכשיו אני סוקרת אותם, ממיינת ועוקבת אחרי גדילתם, איזורי המחיה שלהם והעדפותיהם אבל הם נשארים לישון מחוץ לבית אחרי שוידאתי כי להקות חתולי האיזור מטופלים לא רע בכלל על ידי המוני צרכני החתולים.

  13. mooncatom Says:

    הי מחסנאית,
    זה קשה, קשה מאוד, חתולי רחוב זה לפעמים מדכא מאוד…
    אם מסתכלים אז רואים, ואת אמיצה ומסתכלת ורואה וגם עושה,
    אני מאוד מאוד מעריכה את זה, אין לך מושג כמה.
    תודה.

  14. dontbreatheunderwater Says:

    אני אוהבת אוהבת אוהבת חתולים, ולחלוטין יכולה להזדהות. כאלה הם החתולים, דרשניים ועצמאיים, ובזכות התכונות האלו הם כל כך מרתקים לדעתי. הם בעלי חיים עם המון אופי והמון נוכחות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: