יְפַת כַּרְבּוֹלֶת

כד' בתשרי

 

זהו אחד הזכרונות הכי מוקדמים שלי. המראה הזה והריח הנלווה אליו. לסבא וסבתא שלי היה לול מטילות, בשכונת אליעזר שכּוּנתה אז שכונת קוקוריקו. באמת. לא הבנתי אז מה אני רואה, לא הבנתי. לקח לי המון המון שנים, דרך ארוכה ומייסרת שלמעשה עדיין לא נגמרה. הרי מי שמתגעגעת עדיין לשניצל כנראה לא השלימה את התהליך, מי שעדיין לא מסוגלת לוותר על ביצים* מן הסתם עוד יש לה כברת דרך ללכת.

אני מתנצלת שככה יצא, שביום השני בחודש הציפורים שלי אני מדברת על תרנגולות, אבל אתמול היה יום הצמחונות, והיום יום ההזדהות הבינלאומי עם חיות במשקים (יום הולדתו של גנדי), ואין מנוס. ג'ונתן ספרן פוייר מתחיל את הספר שלו 'לאכול בעלי חיים' בהתנצלות דומה לשלי, ובהסברים דומים. מי שלקח לו כל כך הרבה זמן להגיע לנקודה בה וויתר על בשר, ברור לו שאין לו שום זכות להטיף, אבל הוא כן עשה מאמץ, לחקור את הנושא** כמיטב יכולתו ולהציג אותו באופן הכי הגון. זה ספר הגון.

אנו, בני האדם, עברנו אבולוציה מוזרה מאוד של הפיכתנו מיצור אינסטינקטיבי כשאר בעלי החיים, ליצור בעל מודעות למעשיו. וזה משפט מה זה מטומטם, כי לבעלי חיים יש ויש מודעויות שונות ומגוונות, ואילו לנו, לבני האדם, לרוב אין. אבל יש לנו יומרה כזו, נכון? ויש לנו גם יומרה, וכאן הבעיה, לחשוב שאנחנו נעלים עליהם. אנחנו אפילו מגייסים את אלוהים לטובת המחשבה הזו. "…וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי כֵן" (בראשית פרק א'). לנו הכל והכל נברא כדי להיות לנו, פשוט מאוד.

אצלי השינוי התחיל לפני שתים עשרה שנים, כשהבאתי את חתולי לחיות איתי. להסתכל לתוך עינים של חיה יכול לשנות את החיים, אבל צריך להסכים לזה, ואני עדיין מתאמצת. להבין שאין שום הבדל בינה לביני, להבין את זה באמת ולעומק, זה קשה וזה עדיין לא נגמר התהליך הזה. ואני יודעת שיש מי שיחשוב שזה מוזר לומר, אבל: תרנגולת צריכה לפרוש את הכנפיים, לבטוש עם הרגלים, לנקר. היא צריכה את זה כמו שאני צריכה, בדיוק כמוני.

 

————————————————

* מאמר מרתק, של נעמה הראל על צמחונות כפמיניזם.

** למי שמוכנים לסבול קצת: אנונימוס, peta, וקינוח, מר, אבל מתוק…

תגים: , ,

24 תגובות to “יְפַת כַּרְבּוֹלֶת”

  1. bddaba Says:

    אהבתי את הפוסט.
    יש כאן כמה משפטים שאהבתי במיוחד כמו:
    "לא הבנתי אז מה אני רואה, לא הבנתי. לקח לי המון המון שנים, דרך ארוכה ומייסרת שלמעשה עדיין לא נגמרה."
    וכמו:
    "להבין שאין שום הבדל בינה לביני, להבין את זה באמת ולעומק"
    תודה.
    לא מסוגל לוותר על שניצלים, אגב…
    שרון

  2. mooncatom Says:

    כן שרון,
    זה קשה, זה קשה,
    רק אומרים שניצל
    וישר מרגישים את ה…
    אוי, כן.

    ותודה.

  3. דודו פלמה Says:

    היה לי כלב בשם שניצל שמאוד אהבתי ולא אכלתי

  4. mooncatom Says:

    אשרי הכלב שניצל,
    שניצַל משניצוּל…

  5. הופ Says:

    מרתק. אני לא יכול להגיד שמחר אני מפסיק לאכול בשר (הפסקתי פעם לשנתיים וחזרתי), אבל חשוב לי להגיד לך שזרעת בי זרע של ספק (זרע פורענות? לפחות עכשיו זה מרגיש כך).

  6. mooncatom Says:

    תקווה?!
    סתאאאם… ראיתי שזה הופמן…
    איזה כיף שבאת,
    ואיזה כיף שזרע הפורענות נזרע.
    (לי זה לקח המון זמן, אז לך תדע…)
    תודה,
    ותבוא תמיד.

  7. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    א'לא אוכל דגים מגיל 3.
    ועם בשר ועוף הפסקתי בגיל 11 .
    ובכל זאת, אני לא כל-כך מסכים עם קו ההסברה של אנונימוס (פיטר סינגר/ הספר: 'כל יום טרבלינקה').
    אני לא יודע דבר על כאבהּ של התרנגולת.
    אני בוחר-תבוּנית שלא לאכול אותה מפני שאני חש שהיא שותפה שלי לאותו כוכב או גלקסיה. מאותה הסיבה אני ממעט להרוג ג'וקים (רק אם אישתי דורשת ולא ניתן לתפוש את התיקן), ממש לא מוכן לעקור עצים (פעם בצבא היה איזה רס"ר שכמעט העלה אותי למשפט על כך). וגם לא מיהרתי למרבה המזל ללחוץ על שום הדק, גם כאשר היה לי אחד, והיתה סכנה מוחשית.
    זה בא אצלי הרבה לפני שהתוודעתי לגנדהי או ללוינס.
    אבל אני לא חש מוסרי יותר או צודק יותר או טוב יותר. אלו הן הבחירות שלי וזה טבעי.

    למשל, אחת המלים הראשונות של בני הקט הוא 'שניצל'.
    באופציה ביו עוגיה לשניצל הוא רוצה 'שניצל' (קרה השבוע).
    אני לא מעלה בדעתי לקחת לו את השניצל (אין בשניצל דבר המזיק מאוד להתפתחותו או לבריאותו).

  8. mooncatom Says:

    שועי שועי,
    אשריך,
    אשריך שהדברים באו לך בטבעיות ומוקדם,
    זה בהחלט מעורר קינאה.
    אחותי הקטנה, שדומה לך מאוד בנטיה הטבעית הזו,
    וגם היא צמחונית מילדות,
    מכינה לילדון הקטן שלה קציצות…
    בקיצור,
    אני מקווה שמהרשומה הזו אין ריח של הטפה,
    אלא רק קצת חומרים למחשבה
    שכל אחד יכול לקחת לדרכו האישית.

  9. מאיה Says:

    אכן מכינה קציצות, ונותנת שניצל, לא בטוחה במה שאני עושה, עובדת קשה על הדחקות בכל פעם. אני חושבת שאני רוצה שהוא יבחר בעצמו…
    אבל האידאולוגיה שלי מבולבלת כי לא זה אף פעם לא עבר אצלי דרך הראש
    בסוף תינקט עמדה

  10. mooncatom Says:

    כמו שאמרתי לשועי,
    מאיה אהובתי,
    אני הרי מקנאה בשכמותכם…
    אבל אני נוטה להסכים איתך,
    האימרי יחליט,
    הוא הרי המחליט.
    ודרך אגב,
    זו את,
    את היפת כרבולת.

  11. המחסנאית Says:

    אני משלימה חסרים ומתחילה כאן. כמובן. הדבר קרוב מאד לליבי. אני צמחונית מגיל שלוש למורת רוחם של הורי שפחדו שלא אתפתח. אחד הזכרונות המוקדמים שלי היא ההחלטה הזוץ מהרגע שהבנתי שהעוף שאני אוכל זה התרנגולת ( או כמו התרנגולת) בחצר של סבתא. ( תרנגולת חופשיה).
    דגים מעולם לא סבלתי, וגם ביצים ( אבל כן ביצים בעוגות בעוגות).
    אחר כך, כשהייתי כבר בת עשרים והיתי צריכה לבשל למשפחה קרניבורית ( במקום אמי שחלתה ואחר כך נפטרה) ההתחלתי גם לאכול בשר. ברקע היו לי הלולים האלה שהבאת, עם האורות בלילה כשהן אמורות לישון.
    ואז, כשביתי היתה בת 12, כמו הרבה בנות גילה, החלה להיות צמחונית ומאוחר יותר פעילה בארגונים וטבעונית, הבית הפך לטבעוני.
    אני לא מתנגדת מכל וכל לאכילת בשר ומוצרים מהחי אלא סולדת ומתנגדת לתיעוש ולניצול כשישנן חלופות. וישנן. וכרגיל מי שמסתיר את האפשרויות הם בעלי עינין וממון.

  12. mooncatom Says:

    תודה מחסנאית,
    והידד לחסים על החי וחיים על החסה…
    כמו שאמרתי לשועי ולמאיה,
    אני מקנאה בכם על השצמחונות היא נטיה מוקדמת וטבעית לכם,
    אשריך, ואשריך שיש לך בת כזו.

  13. דן Says:

    למה לעצור בבעלי חיים?
    צמחים אינם יצורים חיים? רק בגלל שהם כה איטיים? בסרטים מואצים – רואים שהם נעים,כמו כל צורות החיים.
    מה האכזריות הזאת שלנו כלפיהם. אנחנו תולשים להם באכזריות את הרחם, המכונה פרי ומונעים בכך לידתו של עץ פרי נוסף, שיכול היהלהיות כל כך מוצלח וזאת רק כדי להשביע את רעבוננו הנלוז.
    גרוע מכך – אנו תולשים מהצמחים את איברי המין שלהם – הפרחים, רק כדי לקשט את מעוננו…

    שלא לדבר על החקלאות. באיזו חוצפה פיתחנו את אם החיטה. זוהי הנדסה גנטית , גם אם פרימיטיבית – יחסית. אנחנו נוטלים לעצמנו את החירות לקחת חלקת אדמה שהטבע בה , כדרכו, הוא ספונטני ומעבדים אותו לשדה גידולים. כך אנו הורסים, מהיסוד, את המערכת האקולוגית הטבעית שהייתה שם.

    טוב, נו. אני מודה שאני ציני.

    מה שאני מבקש לטעון , ברצינות ,הוא ש"אם זה טוב ואם זה רע – אין כל דרך חזרה". "נגענו – נסענו".

    כשהאדם התערב בטבע, ( וזהו ט ב ע ו של האדם – להתערב בטבע, כדי לעצב את סביבתו באופן שונה מהנתון!…) התערבותו יצרה בעיות של הפרת האיזון הטבעי. פתרונותיו של האדם לבעיות, שהוא עצמו יצר – הם עצמם יוצרים בעיות חדשות, אין מזה מוצא!

    הדרך חזרה לגן עדן – לטבע של לפני התערבותנו ההרסנית בו, נחסמה,כי התפתינו להיות כאלוהים. כמו תמיד – אמא אשמה. אימנו – חווה ,הימרתה את הוראת האל, בהחלטתה להתפתות לנחש הערום…

    ההיתאוות להתנסות בחוויה אסורה, לנסות משהו שונה , כי מה שיש, הרי לא מספיק – היא אם פיתוח הטכנולוגיות אם תאוות הבצע, כלומר אם כל הרסנות.

    כיוון שכאלה אנחנו –

    תהנו מהשניצל! שהכינה לכם אמא!!! ( וללא יסורי מצפון!)

    הכנתי גם קינוח:
    Risks of Vegetarianism
    Balancing vegetarian food and nutrition is vital to maintaining a healthy vegetarian diet. Strict vegetarians may be at risk of several nutrition deficiencies such as vitamin B-12, riboflavin, zinc, calcium, iron, and essential amino acids such as lysine and methionine. Vegans and vegetarians are also at risk of energy deficiency in the form of calories, particularly in children.

    Long-term deficiencies in an inadequate vegetarian diet may lead to the following complications:

    Osteoporosis as a result of a lack of calcium causing bone demineralization
    Rickets in children due to a lack of vitamin D
    Iron-Deficiency Anemia due to low iron storage. One study found that 27% of women and 5% of men who were lacto-ovo-vegetarians had low serum ferritin levels (iron storage)
    Macrocytic Anemia due to vitamin B-12 deficiency. This has been observed in infants breast-fed by mothers who are strict vegetarians
    Emaciation or Slow Growth in vegetarian infants and children
    Another issue facing vegetarians is low protein quality based on protein digestibility and amino acid composition. The risk associated with the protein quality of plant foods is based on a lack of certain essential amino acids that are found in natural combinations in animal protein..

  14. mooncatom Says:

    אח יא דן,
    איזה מזל שאתה קיים,
    אחרת כולנו כאן היינו רק
    מסכימים ומסכימים ומסכימים כל היום,
    אז טוב שיש מי שאומר דווקא להיפך,
    שיהיה מעניין,
    למה לא? בסדר.

    ותיהנה מהסטייק שלך,
    בכיף!

  15. דן Says:

    וואלה עלית עליי. איפכא הוא שמי התשיעי.
    קיוויתי שתקחי הכל בספורטיביות ואכן זה קרה. גם בגלל זה אני אוהב אותך, כי יש לך יכולת להכיל. גם טיפוסים כמוני.אבל אם אגזים – אל תרחמי!

    לשנים רבות של loving struggle !!!

  16. mooncatom Says:

    בכיף איפכא,
    בכיף!

  17. שחר שילוח Says:

    כל כך כל כך חשוב לדבר על זה. הסבל שהאדם גורם לתרנגולות ב-50 השנים האחרונות הוא פשוט בלתי נתפס. אני מקווה שהספר של ספרן פויר ייקרא על ידי הרבה אנשים ויחלחל.
    אני מוסיפה לינק למשהו שכתבתי בהקשר הזה ועורר המון המון תגובות ודיונים.
    http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/162/020.html?hp=55&cat=305

  18. mooncatom Says:

    נהדר שחר,
    שמעתי על זה,
    טוב שחיברת,
    תודה.
    ו…שלום רב שובך גם את,
    ציפורה'לה.

  19. טלי Says:

    אוי, אוי, מיכלינקה….

    סורי, זה מה שיש לי להגיד פה…(כן, אני אוכלת בשר וגם דגים…משתדלת כאלה שגדלו חופשי וכנ"ל ביצים, ועדיין….)

  20. mooncatom Says:

    לא להתנצל,
    אני עוד בעיצומו של התהליך,
    זה תהליך ארוך ולא קל,
    אז תודה שאת תומכת.

  21. מהורהרת בנפשה Says:

    איזה כיף לגלות שאת גם צמחונית בנוסף לכל..
    אני גם מאילו שהפכו בגיל צעיר לצמחונים. ומאוחר יותר עברו גם לטבעונות.
    כשאני מריחה שניצל או כל בשר אחר, אין לי כל גירוי בבלוטות הטעם. יותר בבלוטות העצבות.

    היכולת לחמול ולהזדהות עם אחרים נמצאת, אני מקווה, אצל כולנו. אך רק מעטים מאיתנו מצליחים להרחיב אותה לכלל היצורים על הפלנטה, תמיד כיף לגלות עוד חברים וחברות לראיה הזו. פסקת הסיום הזכירה לי מאמר יפה על המושג מינוריות של הפילוסופים דלז וגאוטרי הכותבים על תהליכים של "היעשות מיעוט" או "היעשות חלש" בייחוד מיעוט שאינם נתפסים ככאלו כמו ילדים ובעלי חיים. זה מאמר מרתק בעיני ללא שום קשר לצמחונות (שאיננה מוזכרת בו כלל, אך לתחושתי מדובר בפועל יוצא מהכתוב בו).
    http://mafteakh.tau.ac.il/2010-01/05/
    —————-
    אינני יכולה שלא להתייחס לטענה שהעולתה בתגובות, בדבר ההיבטים הבריאותיים של הבחירה הזו. המחיר של להיות בעלת תואר במדעי התזונה ותזונאית בהתהוות.

    דן שם כאן קופי פייסט ממקור כלשהו, אינני יודעת איזה. אבל העמדה שהוא מציג שם ממש אינה העמדה המייצגת את הקהילה של מדעי התזונה. אני ממליצה לעיין בנייר העמדה שהוציא ב2009 ארגון הADA – ארגון התזונאים האמריקאי, ככל הנראה אחד הגורמים הכי מהיימנים בתחום התזונה.
    הנה תרגום של הפסקה המסכמת את עמדתם:
    "עמדתו של ארגון התזונה האמריקאי היא שתזונות צמחוניות מתוכננות כהלכה, ובכלל זה תזונה צמחונית לחלוטין או טבעונית, הן בריאות, ראויות מבחינה תזונתית, ועשויות לספק יתרונות בריאותיים במניעת מחלות מסוימות ובטיפול בהן. תזונות צמחוניות מתוכננות היטב מתאימות לפרטים במשך כל השלבים של מחזור החיים, כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות והתבגרות, וכן לספורטאים."

    והנה קישור למקור:
    http://www.eatright.org/about/content.aspx?id=8357

  22. avivamishmari Says:

    תודה מיכל. גם אני צמחונית, ונמנעת (כמעט לגמרי) ממוצרי חלב. למען האמת אין לי הרבה סנטימנטים לתרנגולת או לפרה עצמה. אני פשוט חושבת שההתאכזרות הבוטה כל כך אל שתי אלה בגידול המתועש, אין סיכוי שלא תשאיר סימנים בנפש המתאכזרים. ואני לא רוצה לחיות בעולם שבו אנשים משכנעים את עצמם שהיצור הצווח בידיים שלהם בעצם לא ממש סובל, אלא נועד להיאכל.

    אגב, שועי, גם הילדים שלי אוכלים שניצל, לדעתי מחולשת אופי שלי (הסבתא מכינה להם ואני לא מתנגדת) ולא מסנטימנט שלהם.

  23. mooncatom Says:

    הי אביבה,
    אני מקווה ששמת לב שזו רשומה מלפני שנה בדיוק (שועי לא יראה שהגבת לו…)
    קישרתי אליה כי אז התמקדתי בתרנגולות האומללות,
    והשנה הלכתי על הפרות המסכנות.
    אני מסכימה איתך, יצורים שלשכנע את עצמנו שהם לא סובלים
    זה פתטי. ולהודות שהם סובלים ולהמשיך, זה מחריד.
    ת ו ד ה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: