טו' בניסן
~
קִנְרֵס ז' עשב רב שנתי ממשפחת המרכבים (cynara), בעל שושנת-עלים גדולה ותפרחת הנאכלת כשהיא צעירה; ידוע בשמו הלועזי 'אַרְטִישׁוֹק'; נקרא גם 'חֻרְשָׁף'.
~
ירוק וסגול:
ארטישוקים בגודל בינוני. החלק הקשה הוא החיתוך והניקוי, השאר כבר קל. משׁרה משמן זית, מיץ מלימון, פטרוזיליה, מלח/פלפל.
טעים!
חג נעים.
סלט מחשבות 
19 באפריל 2011 ב- 10:32 |
טעים זו לא מילה. ממתינים לי שלושה כאלה במקרר כרגע :-) תודה על הצילומים המרהיבים שלך.
19 באפריל 2011 ב- 11:04 |
יאמי לחלוטין
19 באפריל 2011 ב- 11:08 |
הי חברות,
חגשמח לכן!
אביבה,
קטעים, גם לי נותרו שניים
ואני נוצרת אותם לצהרים!
שחר,
יאמממי!
ת ו ד ה.
19 באפריל 2011 ב- 11:15 |
אני שוב עם הצילומים, ותדעי לך שירוק וסגול זה שילוב סודי, שלי…, באמת שילוב מנצח, זה צירוף צבעים שפעם לא היה מקובל, הוא גאוני.
19 באפריל 2011 ב- 11:25 |
וואלה, שרון,
בחיי שאני זוכרת שזה היה נחשב
לשיא השילובים המזעזעים,
דבר אסור לגמרי…
והרי לך, היופי האמיתי מנצח!
19 באפריל 2011 ב- 17:32 |
היי מיכל, רק מהשם
זה נימוח לי בפה.
אחחח הנצורים האלה
שנוצרים אותם לסוף,
מגיעים למעלת קדושים
אם לא למעלה מזה.
19 באפריל 2011 ב- 20:01 |
קדושים, לא פחות,
דודו אתה לא מאמין כמה!
הצלחתי,
בכוחות על אנושיים,
לאכול רק אחד,
והשני יחכה לי מחר,
וכך יהפוך חול המועד,
לקודש.
1 במאי 2011 ב- 18:34 |
כמה אני אוהבת ארטישוקים!
הפסח הזה הכנתי ארטישוקים ממולאים, פעמיים – סיר אחד עם פירה ואחד עם בשר ומצות וכולם ברוטב לימון וכורכום והיה טעים!
אבל למה קשה לחתוך? מבשלים אותם שלמים ואז קלי קלות!
1 במאי 2011 ב- 19:25 |
אוווו,
איזה משקיענית!
יאמי.
בפעם הבאה אנסה את עצתך,
ואולי אפילו אמלא?!
מקווה שהיא תהיה עוד השנה.
1 במאי 2011 ב- 19:30 |
האמת היא, אל תגלי לאפאחד, שזה שתי אסכולות שונות אצלי: אני ממלאת תחתיות ארטשוק קפואות מהפריזר ובלי שום קשר, בהזדמנויות אחרות, מבשלת ארטישוקים טריים עם מים-מלח-לימון וזהו, בלי לחתוך ובלי כלום, קלי קלות.
(וזה לא שאני כזאת משקיענית, פשוט סיר אחד נגמר והחשק לא אז עשיתי סיר שני עם וריאציה, לא ביחד…)
1 במאי 2011 ב- 19:36 |
אוי כמה שעשית לי חשק עכשיו אוי!!!
מחר אלך לשוק ויללה, עוד סיבוב.
טלינקה, איזה כיף שעשית כזה 'גרנד טור' כאן.
חיבוק לך. גדול.