ירוק עירוני

כד' בניסן

יש לעיר מפה, לא רשמית כי אם פנימית, היא מצוירת על הלב בקו דק של זיכרונות וחלק גדול ממנה עשוי מהירוק. השדרות והרחובות משרטטים מפה של ירוקים מובחנים מאוד. רחוב אבן גבירול שאוּורר לאחרונה, הוא מחרוזת מהודרת של דקלים בלוריתנים, ברחוב דיזנגוף ובשדרות ח"ן יש פיקוסים גדולי מידות ששורשי האוויר שלהם משתלשלים וגזעי האדיר שלהם מפותלים. בשדרות רוטשילד יש גם מקטעי פיקוסים, אבל גם חלק שכולו צאלונים, שמתלהבים בקיץ והעירום שלהם לא פחות יפה, בחורף. שדרות נורדאו מתנאות אף הן בפיקוסים, אבל מסוג ענק אחר, ירקרק כסוף מרשרש, בחלק האמצעי יש עצים חדשים שאת שמם אני לא יודעת אבל הם מייצרים מן מסדרון שטוב ללכת בו לים בקיץ וגם בחורף, ובמקטע האחרון שקרוב לים, נטועים דקלים גוצים כמו במגרש מסדרים, ומייצרים מניפות צל שנעות עם תנועת השמש. גם לשדרות בן גוריון יש את הפיקוסים שלהם, אבל במקטעים מסויימים נטועים אשלים, חרובים וזיתים שמעניקים להן אופי ארצישראלי לגמרי, כמו להזכיר להן שפעם נקראו שדרות קק"ל. המוטיב החוזר כפי ששמתם לב בוודאי הוא הפיקוס, עץ שנוטה לצייץ הרבה, בגלל הצפיפות והגודל ציפורים מאוד אוהבות אותו, ובימים אלה מבצעים בהם הסיסים את נחיתתם עמוסת השירה בכל ערב. הפיקוס הובא לשדירות תל אביב על ידי קברניטי העיר בכדי לספק צל לתושבים המיוזעים תמיד. מה שהם לא ידעו, זה שהפרי שלו יגרום להרבה עוגמת נפש. ישנה צירעה שגורמת לפרי של הפיקוס להבשיל, זהו פרי מסוג תאנה, שללא טיפולה של הצירעה נשאר קטן וירוק אבל אחריו הוא הופך למטרד המוכר. הצירעה הזו לא היתה כאן בארץ והיא הגיעה, אויה, ביחד עם העץ. לזכותו של העץ הזה יאמר, שהוא מפצה ביופיו ובציוציו.

חוץ מעצי השדרות והרחובות, יש בעיר צמחיית חצרות מאוד אופיינית, שלצערי בשנים האחרונות מקלקלים אותה עם כל מיני רעיונות עוועים כמו עצים טרופיים, אשוחים ואורנים גמדיים ושאר דברים שמטרידים את העין והלב. יש תספורות משונות ועיצובים נועזים, ירוק מאולף כזה, שלפעמים מעציב ולפעמים מצחיק אותי.

 

אני אוהבת את הצמחים הישנים והצנועים, ההיביסקוס, הקקטוסים והסוקולנטים למיניהם. אני אוהבת את הגירניום. אני אוהבת את הגינות האפלוליות, החוליות והדלות.

יש בעיר מרפסות שופעות פריחה וגגות מיוערים ממש, ויש עצי פרי מפתיעים, תות, תפוז, לימון ושסק.

נכון שזה כיף לפגוש עץ נושא פרי ממש ככה באמצע העיר? אני אוהבת את הפלומריה שמגישה לי בקיץ פרח לשיער כשאני הולכת לים, ואת הסיגלונים, שעכשיו, ממש עכשיו מתחילים לתת את המופע הסגול המרהיב שלהם.

תגים: ,

7 תגובות to “ירוק עירוני”

  1. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    זאת רשימה מרגשת. לא פעם אני מוצא את עצמי חושב על הנסיון שלנו למצוא את הנופים החיצונים המבטאים את הנופים הפנימיים שבנפש; ולפעמים אפילו מרשה לי להתבונן על החוץ, כאילו כל דבר בו מדובב, ולכן מביע, את הנפש.

  2. הופ Says:

    איזה יופי.

  3. mooncatom Says:

    ש ו ע י,
    הנפש מבקשת להגיד משהו
    והחוץ עושה כבקשתה,
    העולם מבקש לומר משהו
    והנפש נותנת לו מילים.
    אני שמחה שגם אתה מסתובב בעולם בתחושות האלה,
    וכנראה שבגללן אתה, גם, כותב.
    ת ו ד ה.

    ה ו פ,
    נכון? נכון?
    ת ו ד ה.

  4. טלי Says:

    בהחלט!

    ובימים אלה ממש המקרר שלי מתפקע משסק עירוני שגדל פרא בגינה ונותן את פריו בהמוניו. איזה כיף זה!

  5. mooncatom Says:

    אוף כמה שאני מקנאה!
    אין כמו שסק, אשקדיניות…
    היה לנו עץ משפחתי שנעקר למען תנופת בניה,
    זה היה אבל רציני.

  6. טלי Says:

    רוצה קצת?

  7. mooncatom Says:

    מותק.
    קבלי עצתי, תעשי ריבה,
    ריבת שסק זה דבר מדהים.

כתוב תגובה להופ לבטל