פנס רחוב וירח

כ' תשרי

               זה כתוב בשמים.

               לא רוצה, אקרא מחר.

               בחוץ קורים דברים גדולים

               בתוכי רק קטנים מאוד:

 

               לא החלטות לא רצונות שום תזוזה. רק

               הצטברות איטית של אבנית על דפנות הלב.

 

               מתעוררת ונרדמת ומתעוררת נרדמת ומתעוררת

               אני חושבת שזה בסדר,

               זה בסדר שהקיץ כבר כמעט נגמר

               .

12 תגובות to “פנס רחוב וירח”

  1. תמי ברקאי Says:

    מה שטוב בשמיים זה שהם יהיו שם גם מחר (ככל הנראה), פתוחים כספר פתוח לכשתרצי לקרוא בהם.
    והשמיים היו סתויים היום, שזה דבר קטן וגדול בעת ובעונה אחת.

  2. mooncatom Says:

    תמי,
    איזה מילים רכות וצמריריות,
    תודה, אני מקווה שהשקט חזר למעונך.
    לילה טוב.

  3. מהורהרת בנפשה Says:

    אני חושבת שאני אוהבת,
    שאני אוהבת את הסדרה הזו של כתבי סוף הקיץ האלה.

  4. avivamishmari Says:

    הדברים הגדולים הם הדהוד של הקטנים ולהפך, מבחוץ מהדהד אל הפנים וההפך, עד אינסוף.
    לפחות השמיים תמיד למעלה והעונות מתחלפות כסדרן. סוג של מצפן.

  5. דודו פלמה Says:

    הצילומים דבש ניגר.
    וחוץ מזה מרקיז, זה בסדר
    שהקיץ כבר כמעט נגמר.

  6. mooncatom Says:

    אוי נכון!
    דודו, חשבתי זהב,
    צדקת דבש. איזה כיף.
    תודה מרקיז.

  7. עדו Says:

    איך את מצלמת מנורה בחושך בלי שכל התמונה תצא מטושטשת?

  8. mooncatom Says:

    שתדע עדו,
    שאני בצילום פשוט מתאבדת:
    מפקידה גורלי בידיה של מצלמת הפלאים.
    הכל על אוטומט,
    בלי פלאש ובלי פחד.

  9. עינת Says:

    תצלומים יפהפיים.
    אהבתי את "אבנית על דפנות הלב" (אין מצב ש'סילית' תעזור כאן. נכון?).

כתיבת תגובה