.
בשעת שקיעה מול החוף
הוא טווה את קוריו
באותה קפדנות בה אני
עורכת את חשבונותי הכספיים
ושנינו חושבים על ארוחת הערב
כשהעולם מסביבנו הופך סגול
.
.
.
בשעת שקיעה מול החוף
הוא טווה את קוריו
באותה קפדנות בה אני
עורכת את חשבונותי הכספיים
ושנינו חושבים על ארוחת הערב
כשהעולם מסביבנו הופך סגול
.
.
18 במרץ 2012 ב- 16:33 |
ומה אכלתם לארוחת ערב?
יפיפה השיר מיכלי. בטח יש לך עוד כמה כאלה, גלויות מהודו שלך
18 במרץ 2012 ב- 17:05 |
יפה כל כך
18 במרץ 2012 ב- 17:29 |
תודה חברות, תודה.
ואני לא יודעת למה,
בהודו לא כתבתי אף שיר,
רק ביומן כתבתי,
והשיר נהיה כשקראתי בו
והבטתי בתמונה ונזכרתי ברגע.
18 במרץ 2012 ב- 19:42 |
תמונה מהממת .ממש ממש מיוחדת.
ראויה להשתתף בכל תחרות צילום(אבא אמר).
את מערבת בשיר מוזה ומציאות וזה מקסים.
סוף סוף אני רואה מה שאני כותבת(נלמד בעצבים).
18 במרץ 2012 ב- 20:02 |
טוב אז ככה:
התמונה מוצלחת פשוט
כי היה לי דוגמן טוב,
ואת למדת ממורה עצבנית
ועל זה כל הכבוד לך,
ת ו ד ה
אימוש.
18 במרץ 2012 ב- 20:20 |
מעניין. גם כשאני עורך את חשבונותי הכספיים אני מרגיש מהר מאד כאילו אני בפקעת של קורי עכביש.
18 במרץ 2012 ב- 20:31 |
אתה כניראה רעב עדו,
תאכל ארוחת ערב!
19 במרץ 2012 ב- 1:55 |
מיכל יקרה,
תמיד תהיתי למה ספיידרמן זכה לכזאת הצלחה אך איש לא חשב לעשות סדרת קומיקס על איש-החרגול או על אשת תולעת-המשי?
19 במרץ 2012 ב- 8:36 |
שועי,
התהיות במקומן ואני מצטרפת לתהות גם,
בעיקר בעניין איש החרגול שאין ראוי ממנו לסידרה משלו.
דרך אגב, איזה מילה משגעת היא חרגול? נכון?
ת ו ד ה.
19 במרץ 2012 ב- 8:47
איש חיפושית הזבל או אשת פרת משה רבּנוּ גם כן ראויים לסדרה
(לעומת זאת באלמנה שחורה, באשת גמל שלמה, ובגרגור סמסא
כבר עסקוּ מספיק).
19 במרץ 2012 ב- 8:51 |
אשת חיפושית הזבל, כן,
זו אני, זו אני!
19 במרץ 2012 ב- 12:10 |
איזה שיר נהדר
ומלא קארמה, כבוד!
19 במרץ 2012 ב- 15:17 |
ת ו ד ה,
שימחתני דודו.