ח' בתמוז
עשרים* אנשים נשים וכלב, שפגשתי או לא פגשתי היום:
1. מוכר הפלאפל הנחמד, איש עם המון בטן וקצת שיניים, אנחנו מברכים אחד את השני בכל בוקר והיום הוא אמר שהתגעגע אלי מאוד בסוף השבוע. אם אני רואה שהוא כבר חותך את הכרוב, אני יודעת שיצאתי מאוחר מידי…
2,3. זוג שזופים וחתיכים, הוא בכובע בוקרים גדול, לה ישבן לא פחות גדול, והם עושים משהו שאף פעם לא ראיתי, הם כובשים להם חלקת חול ברגליהם, הולכים הלוך ושוב בצוותא כדי ליישר, שיהיה נוח.
4. אישה עם משקפי שמש ענקיים, של כוכבנית קולנוע, ופולקעס תואמים.
5,6. איש וכלבו, לאיש רעמת שיער לבן יפה והכלב גור זאבים מלא אנרגיה, הלכו לפני והשאירו את עקבותיהם זה בצד זה, לי לעקוב ולים למחוק.
7. איש גבוה במשקפי שמש וכובע מצחיה, הולך זקוף ומדוד לאורך קו המים, הלוך ושוב, ההליכה שלו לא ספורטיבית או נמרצת, אבל גם לא נינוחה או מרושלת, משהו באמצע. ואיזה רגלים יפות יש לו.
8. דייג על המזח, רחוק, ראיתי אותו מגיע והולך לשם, שעה ארוכה מאוד הוא התארגן, הכין את עצמו למסע של בדידות וסבלנות.
9. אישה שאוספת את תלתליה היפים, בצבע החול הלח, לתוך כובע ים, חובשת משקפי שחיה ושוחה נמרצות אל האופק.
11, 10. זוג נוסף, הולכים מהר, כאילו אל תכלית, ומדברים. אני לא מצליחה לשמוע וחבל כי אני מאוד אוהבת לצותת. לה חצאית ארוכה שאמרתה נרטבת, ולו קרחת שזופה הבוהקת בשמש.
12. אישה בכובע קש, חולצה לבנה, והליכת מְלַכוֹת.
13. מישהו שאני לא רואה, ובכל זאת הייתי רוצה להרוג…. הבחור שמפעיל את המפוח, הרועש והמסריח, ומגרש את החול מהשביל. תגידו לי, זה לא טימטום? בוקר, שקט, ים, ומפוח. אוף.
14, 15. שני המצילים בסוכתם (מי שאף פעם לא קינא במצילים, שיקום!) אומרים משהו ברמקול, ככה, כדי להצדיק את קיומם, כי הים לא. הוא היום שלֶו, נושם נשימות עדינות, מתרפק על החוף, שקט.
16. אישה, עם שיער ארוך, שעומדת במים, דוממת, ומביטה רחוק רחוק, או אולי אל תוך עצמה.
17. איש גדול מאוד, עם עור עדין כשל תינוק ושיזוף יפה, מכנסי רחצה כחולים שאני רוצה גם כאלה, וכרס הכי ענקית שראיתי בחיים שלי, הולך גם הוא, הלוך ושוב.
18. בחור גבוה מאוד, בחולצה כתומה וכובע כתוב, מגרף את החול בנאמנות במגרפה כתומה. יש ביניהם סימביוזה ותיאום נפלא, וגם דמיון מפתיע, איזה ריקוד יפה.
20. וגם אני, כאן היום, ועכשיו אנשום.
השארתי את 19 פנוי, כי רציתי הפתעה. וקיבלתי אותה, הו כמה שקיבלתי אותה…
19. ביציאה מהחוף, באה מולי בחורה. הבחורה האחרונה שהייתם מצפים לפגוש בחוף תל אביבי של ראשית הקיץ בשבע וחצי בבוקר. היא היתה סינית קטנה, יפה ועדינה בשיערה השחור, בחצאית אדומה וחולצת בד לבנה מלמלית, בנעלי סירה מוזהבות ומשובצות יהלומים גדולים, ותיק קטן. נסיכה ירדה אל החוף, השאירה אחריה ריח בושם וסקרנות.
———————————————–
* ולמה 20? כי זוהי הרשומה ה-200 שלי ורציתי לחגוג את זה!
סלט מחשבות 
